שלום
בענין טעם נטילת ידים נאמרו בזה חמישה הסברים, כפי שלימדנו בשיעור שלנו בהלכה ברורה [על שו"ע סי' ד' סע' א], ואני אצטט אותם:

הטעם הראשון, מבואר בזוהר הקדוש (פרשת וישב, דף קפד), שבשעה שישן האדם בלילה, מסתלקת ממנו הנשמה הטהורה, וטועם טעם המות, ורוח רעה שורה על גופו, וכשחוזרת הנשמה לגוף בקומו משנתו, נשארת הרוח הרעה על ידיו, וכדי להעבירה צרך ליטול ידיו.
והטעם השני, הוא על פי המבואר במסכת שבת (דף קח: ודף קט.), שרוח רעה שורה על דיו של האדם בלילה, ואינה מסתלקת עד שיטול ידיו כראוי. ואין הדבר מחמת השינה, אלא מחמת הלילה.
והטעם השלישי, מבואר בפסקי הרא״ש (ברכות פרק ט׳ סימן כג), שידיו של אדם עסקניות הן, ואי אפשר שלא נגע במקומות המטונפים בשעה שישן, ולכן צריך ליטול ידיו.
והטעם הרביעי, מבואר בתשובת הרשב״א (חלק א׳ סימן קצא), שבבוקר האדם נעשה כבריה חדשה, וכמו שנאמר (איכה פרק ג׳ פסוק כג) ״חדשים לבקרים רבה אמונתך״, ולכן אנו צריכים להודות להשם יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו.
והטעם החמישי, כתב רבי דוד אבודרהם (הלכות נטילת ידים שחרית), שכשם שהכהנים צריכים לרחוץ ידיהם קודם עבודת בית המקדש, כך צריך אדם לקדש ידיו בקומו משנתו קודם שיעבור את הבורא יתברך, כדי שיעבדנו בידים נקיות. עכ"ל.

ענין נטילה לתפילה נכון לגבי כל התפילות, ולדעת השו"ע אין לברך על נטילה זו [שלא כהגר"א].