שלום כבוד הרב,
קראתי (נדמה לי בחיד"א) שאברהם תיקן עבודה זרה של אדם הראשון, יצחק תיקן שפיכות דמים ויעקב גילוי עריות.
זה קצת לא מסתדר לי כי גילוי עריות זה מצד חסד א"כ אברהם היה צריך לתקן גילוי עריות ולא יעקב כי אברהם הוא חסד, יצחק גבורה, ויעקב תפארת
תודה.
למוטי שלום
אכן מקור הדברים בזוה"ק ח"ג רע"מ קיא:, כפי שהבאתי בהרחבה במשנת הגלגולים במאמר 'סוד גלות מצרים וחטא אדה"ר'.
על עצם השאלה אפשר לתרץ – שאדרבה, כיון שהחסד של אברהם לא היה מתוקן לחלוטין, שהרי פסולתו [בחינת חסד דטומאה – חסד דעריות כמש"כ ויקרא פרק כ חֶ֣סֶד ה֔וּא וְנִ֨כְרְת֔וּ לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י עַמָּ֑ם עֶרְוַ֧ת אֲחֹת֛וֹ גִּלָּ֖ה וגו'] ניתנה בישמעאל, וי' קבין זנות ירדו לעולם וט' נטלו ערביים כמפורסם. אך בענין ע"ז תיקן אברהם בשלימות.
עוד יש לדעת שיש המחלקים את התיקונים אחרת, כפי שהבאתי בהערה במשנה"ג, להלן ציטוט:
עי' מאידך בתיקוני זהר [דף עב.] "…ובגין דא אייתי ליה קודשא בריך הוא תלת זמנין לאדם קדמאה בגלגולא, הדא הוא דכתיב הן כל אלה יפעל א"ל פעמים שלש עם גבר, ודא איהו שנוי מקום ושנוי השם ושנוי מעשה כו' באברהם שזיב מסם מות, חובא דאדם, גיהנם, נחש, אשת זנונים, דאתמר ביה לא תנאף. ביצחק שזיב מאל אחר דאתמר ביה לא תרצח. ביעקב אשכח אתר לינקא (נ"א לנקאה) בנוי, ודא שנוי מקום, ולית חד מיניהו דלא אתכליל בתלתא, לקיימא הן כל אלה יפעל א"ל פעמים שלש עם גבר":
הרי שלתיקוני הזהר אברהם תיקן ג"ע [ולא יעקב], יצחק שפי"ד. ועניין ע"ז לא הזכיר כלל. וכן בביאור 'באר לחי רואי' לרצ"ה שפירא ממונקאטש ביאר שאברהם אכן תיקן הג"ע וה'לא תנאף' כפשוטו דקאי אג"ע.
אולם מצאתי שם בפירוש 'בניהו' על התיקו"ז לרב בא"ח שפירש את ה'לא תנאף' שתיקן אברהם לעניין ע"ז, וסמך דבריו על ספר יחזקאל שמביא כמה פסוקים שבהם מדבר על הע"ז בלשון ניאוף.
ועוד מצאתי שם בבניהו שמבאר ששינוי השם היה באברהם, ושינוי מעשה ביצחק שהקריב האיל תמורתו, ושינוי מקום ביעקב שגלה למצרים. וזה דלא כמובא ברע"מ שהבאנו שאצל יצחק היה שינוי מקום, ואצל יעקב שינוי מעשה.
ועוד קשה מתיקונא ס"ט שבו מונה אצל אברהם שינוי מקום, יצחק שינוי השם, ויעקב שינוי מעשה.
מאידך עי' בזוהר חדש [תיקונים כרך ב דף צג.] שכבר אצל אברהם היה שינוי השם ומקום ומעשה וז"ל: 'לך לך מארצך דא שינוי מקום וממולדתך דא שינוי השם ומבית אביך דא שינוי מעשה [אל הארץ כו' דא גוף פלוני] שינוי מקום דא גלגולא קדמאה דאתעקר מאתריה ואתנטע בגופא אחרא ומאן גרים ליה האי בגין דאעקר ארעא קדישא מאתרה דהיא שכינתא כמא דאתמר ובפשעיכם שולחה אמכם [ישעי' נ].
אך למען האמת אין כאן סתירה היות ובתיקו"ז הנ"ל מסיים 'ולית חד מיניהו דלא אתכליל בתלתא' ומבאר בבניהו [וכן ב'באר לחי ראי'] 'פירוש, אע"פ שכ"א מהם עשה תיקון פרטי ובחד איכא שינוי השם ובחד שינוי מעשה ובחד שינוי מקום, עכ"ז כל אחד מהם נכלל בשלשה התיקונים הנזכרים, שהיה לו שותפות ושייכות בשלשתן עכ"ל. הרי שבכל אחד מהאבות ניתן למצוא בחינות של שינוי מקום, שינוי השם ושינוי מעשה, ובכך יושבו כל שלשת המקורות הסותרים. [ובזה ייושב אף מה שהקשה הגר"ש בוזאגלו בספרו 'כסא מלך' (על תיקו"ז, י-ם תר"ד) עי"ש].
ומצאתי סימוכין לזה בתרגום יונתן בדברי יעקב [בראשית כח-כ] 'וקיים יעקב קיים למימר, אין יהי מימרא די"י בסעדי, ויטרנני משפיכות אדם זכאי, פולחנא נוכראה, וגילוי עריתא, באורחא הדין דאנא אזיל… כו': הרי שיעקב תיקן אף הוא את הג' דברים – ע"ז ג"ע וש"ד. ע"כ.