את הפירוש של רשי ע"ה על הפסוק ומושב בני ישראל במצרים (ולא בארץ מצרים) 430 שנה כי מהרגע שה' הודיע לאברהם כי ירושת הארץ תהיה אחרי שיעבוד ועינוי, הצער שהיה לאברהם העביר אברהם לזרעו ובני ישראל ישבו / חיו עם העננה הכבידה עד הולדת מרים ואז עוד 86 שנים של שיעבוד ועינוי ממשי והקב"ה ברחמיו חישב להם גם את הצער הרוחני בהמתנה לשיעבוד. והצטרך הפסוק כדי לסגור את העניין של ה400 שנה מול מידת הדין ובכלל וכל זה למדתי תוך השיעורים של כבודו שהאיר עיני בעניין. תזכה למצוות.
2. ברשות כבודו שאלה. כאשר הרוח הנדבקת, לפי הספר של הרב פתאי-ה ע"ה, עולה לשלם דין של אותו היום, האם הגוף משתחרר ממנה או שהממונים של הדיבוק שומרים לנשמה את המקום בגוף (כי הרי זו הזדמנות להיפטר מהדיבוק)
תזכה למצוות
לנחום שלום
א. יישר כח, ותודה.
ב. הרוח הנדבקת בגוף החי אינה כעת 'בחיים', ולכן אין לה על מה לתת כעת דין וחשבון. רק אדם חי שעושה מצות או להבדיל עבירות, בכל לילה עולה נשמתו לתת דין וחשבון על מעשיה באותו היום. דבר זה לא שייך במתים.