עמית נשאל לפני שנה 1
שלום כבוד הרב!
בשבת האחרונה עלתה לי קושייה, רש"י כותב על הפסוק של לידת יצחק – רש"י מסביר: "יִצְחַק-לִי" זוהי לשון שמחה כמו שנאמר בתהלים: "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה".[תהלים קכ"ו, ב] כלומר כל מי שישמע דבר זה ישמח עם שרה.
מדרש אגדה: דרשו חז"ל: במשמעות: "ישמח עמי"- לפי שלא רק שרה נפקדה באותו יום, אלא הרבה עקרות נפקדו יחד איתה והרבה חולים נתרפאו בו ביום וכו'.
מצד שני, במדרש שוחר טוב על פרשת ויחי מובא הנה אביך חולה. מעולם לא חלה אדם עד יעקב שבא וביקש רחמים שיחלה האדם. אמר, רבש"ע מתוך שאדם חולה מרגיש בעצמו והוא מצוה את ביתו ומתמרקים עונותיו והוא חוזר בתשובה. א"ל הקב"ה דבר טוב שאלת. חייך ממך אני מתחיל.
אז אפשר אולי להגיד שרש"י לא מכיר במדרש הזה?
או אפילו יותר בדוחק שהחולים שהתרפאו בימי הולדת יצחק הם חולים שנולדו עם מומים כגון עיוור וחרש מלידה אבל לא שנחלו במהלך ימיהם.
אבל קצת קשה כי הם כן רש"י היה כותב בעלי מומים וכו' האם יש תירוץ טוב יותר לשאלה?
הרב בועז שלום צוות נענה לפני שנה 1
לעמית שלום
שאלתך טובה, ואפשר לענות עליה כפי שהשיבו התוס' על שאלה דומה.
התוספות [בבא בתרא דף טז עמוד ב] שואלים אודות המרגלית שהייתה בצוארו של אברהם שכל הרואה אותה היה מתרפא –
"שכל חולה שרואה אותה מיד מתרפא – וא"ת והא בימי אברהם אכתי לא היה חולי בעולם כדאמרי' בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף פז.) דעד יעקב לא הוה חולשא ועד אלישע לא הוה דאיחלש ואיתפח?
והתוספות מתרצים שני תירוצים:
ומצינן למימר דהכא בחולה של מכה איירי. [חולי של מכה היה גם לפני יעקב].
ור"ת ור"י מפרשים דעד יעקב לא הוה דאיחלש היינו חולי של מיתה, מכאן ואילך הוה דאיחלש חולי של מיתה, ולא הוה דאיתפח עד אלישע":
[פירוש – עד יעקב היו חולאים, אבל לא חולי שמתים ממנו, ויעקב ביקש שיהיה חולי לפני מות האדם, שיוכל לצוות לביתו ולהתכונן לפרידתו מהעולם.
מזמנו של אלישע הייתה מציאות שגם החולי חולי של מיתה – יתכן ויתרפא].
. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!
