לטל שלום
שאלתך נידונה בהרחבה בספרי האחרונים.
שיטת האוסרים – משום דהוי פסיק רישיה בדרבנן, והגם שאינו מתכוין אסור. וכיון שיש לו עיקר מהתורה ע"פ בעל ההשלמה אף בלא ניחא ליה יש לאסור. [וכ"ש כאן שי"ל שניחא ליה שיתהדקו האבנים ולא ינועו]. אלא אם כן אין דרך אחרת דאז יסמוך על כך דהוי תרי דרבנן ולא ניחא ליה [עי' מעדני דניאל ח"ו בשם מתנת משה מימון].
מאידך המתירים – עי' קובץ עטרת שלמה ח"ח תשובה ארוכה של הגרז"נ גודלברג שמסקנתו להיתר מכמה טעמים, וביניהם שאינו מתכוין, ואינו פס"ר, וגם שהדריכה האחת לא באמת משנה ומשמעותית, והיא כטיפת מים על הסלע, שרק בהתרבותן ניקב הסלע, והמטפטף טיפה על סלע בשבת לא יהיה נידון כמחורר הסלע, ה"ה בנידון דידן. [ועי' ישכון אור לכולל אור דוד פרק לא יחפור עמ' נ' במש"כ הגר"י בן דוד להשיב על דבריו].
ולכן למסקנה אם אין לו הכרח טוב יותר שלא ילך שם, להוציא עצמו ממחלוקת. אלא אם כן יש לו הכרח, יסמוך על המתירים.
ובכל אופן מי שאינו יודע בכלל מהבעיה שיש בדבר – הרי הוא בגדר מתעסק, ואין צריך להודיעו.