לחיים שלום
בדין עירוי וניצוק כתב הרמ"א [יורה דעה הלכות תערובות סימן קה ס"ג]:
אסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן איסור (ג"ז שם ומרדכי פכ"ה ועיין בתשובת מהרי"ל ובפסקי מהרא"י סימן ק"ג), ובדיעבד אין לחוש (ארוך). ע"כ.
וכתב הט"ז [ס"ק ו] בטעמו משום שההבל עולה מהנר למעלה [אל הכלי עם השומן הכשר ואוסרו] ומחברו בניצוק.
ובאליה רבה [סי' תנ"א סק"מ] כתב שכל הדין שכתב הרמ"א הוא דוקא בדבר איסור, אבל אם הדבר התחתון הוא דבר היתר כדוגמת בשר, איננו אומרים שהעליון הפך להיות בשרי בעקבות העירוי, ומותר לכתחילה לערות.
ושוב עיינתי ומצאתי בספר 'אבן פינה' [יו"ד סי' צז] שנשאל בשאלה כזו בדיוק והעלה להיתר [ע"ש שהוסיף בזה טעמים נוספים], והביא אף משו"ת "משנה הלכות" [ח"ט קנ"ח] שאף הוא העלה להיתר והוסיף בזה סברות נוספות.
וכן נוגע הדבר למערה מים רותחים לתוך החמין בשבת [לאשכנזים ותימנים שפוסקים שהדבר מותר בשבת], שהמים שנותרו בקומקום נותרו מותרים לשתיה עם חלב, ולא אומרים שהפכו לבשריים בעקבות הניצוק.
מה שבכ"ז כדאי להזהר ליצוק ממרחק, כדי שהאדים של הרתיחה הבשרית במחבת או בסיר לא יגיעו לבקבוק השמן או למיחם.