לסתיו שלום
כדי שנוכל להתיר את הדופן השלישית לסוכה, אנו צריכים שהיא תהיה 'רוב דופן'. טפח ומשהו זה עדיין לא רוב דופן – שהרי הדופן השלימה היא 7 טפחים.
ולכן הפתרון הוא להעמיד את הטפח ומשהו במרחק של פחות מג' טפחים מאחת מדפנות הסוכה הכשרות, והדין הוא שפחות מג' טפחים נחשב ללבוד ו"סתום", וממילא כעת יש לנו דופן של ד' טפחים במדויק ['משהו' פחות מג' + טפח ומשהו], ובזה נכשרת הדופן, כיון שצורת הפתח הנוספת משלימה לז'.

שלום לרב ותודה על התשובה.
התכוונתי בשאלתי אם אני שם את הטפח ומשהו במרחק של פחות מ-ג' טפחים מאחת הדפנות הכשרות אז יש לי רוב דופן ד' טפחים,
אז מדוע אני צריך לעשות גם צורת הפתח?

לסתיו שוב שלום
כשיש לנו רוב דופן – בכך אין די, וצריך שיהיה לנו דופן שלם של ז' טפחים.
אחרי שיש לנו פחות מג"ט = לבוד – עם הטפח ומשהו – ביחד ד' טפחים [לא די בקצת יותר מ-3.5 וכמ"ש במשנ"ב סימן תרל סק"ח בשם הר"ן "דאע"ג דבסתם טפח יהיה ג"כ רוב דופן דהוי טפי מג"ט ומחצה אכן משום דבציר מארבעה טפחים לא חשיב בשום דוכתא להכי הצריכו טפח מרווח"].
כעת צריך להשלים לז' – ואת זה אנו עושים על ידי ששמים קנה במאונך נוסף בקצה – ומעליו מניחים קנה במאוזן שיחבר בין הטפח ומשהו לקנה הנוסף האנכי, ובכך יצרנו צורת הפתח בגודל של דופן הסוכה שכנגד.

אצרף כאן ציור מהספר "מועדי השנה" [סוכות, לגרי"מ שטרן עמ' קמד] להבנת הענין:

–

–

תודה רבה לרב על התשובה

בעניין השאלה מדוע צריך צורת הפתח בסוכה של ג' דפנות ושלישית אפ' טפח אפשר להוסיף ולבאר, שמדין תורה  כשיש רוב דופן זה באמת מספיק להחשב כדופן שלמה, ואין צורך בצורת הפתח, ורק מדרבנן צריך להשלים לדופן מלאה של ז' טפחים, וזה ע"י צורת הפתח.

ולמה רבנן הצריכו?.. נראה לומר: רבנן עושים גדר לדיני תורה בדברים שהם רואים צורך לגדור, וגם כאן הם באו וגדרו והוסיפו על שיעור הדופן, ואמרו שדי בכך שזה יהיה ע"י צורת הפתח.

יישר כח.
אכן יש מחלוקת ראשונים האם צוה"פ הוא דאורייתא או דרבנן.
כעת ראיתי כאן דו"ד ארוך בענין הדופן השלישית טפח וצוה"פ.