השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
שאל את הרב – השאלותהסתכלות בתמונות בשבת, ודין ביטול כלי מהיכנו
עידן נשאל לפני 6 שנים

שלום לכבוד הרב
בילקוט יוסף מובא שמותר להסתכל בתמונות בשבת ואין בזה משום גזירת שטרי הדיוטות.
סעיף אחרי זה הוא מביא שיש להקל לחלק לילדים תמונות של רבנים בשבת (ללא כיתוב). לכאורה למה שהייתי אוסר? זה אמור להיות מותר לכתחילה כמו תמונה רגילה.

דבר נוסף בענין ביטול כלי מהיכנו-
הרב אמר שיש דיעה האומרת שזה בונה (רש"י) ודיעה אחרת שזה סותר.
אבל אם אני שם קליפות בכלי ואחרי כן שם כלי של היתר כדי שיהיה לי מותר לטלטל את הכלי, נמצא שאני בונה (אם לפני כן סתרתי את הכלי ע"י הקליפות)
או סותר לדעת אלה שאומרים ש"ביטנתי" את הכלי ע"י הקליפות. אז איך זה מותר?
בברכה,
עידן

Print Friendly, PDF & Email
2 תשובות
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 6 שנים

לעידן שלום,
ההלכה הנוספת שמובאת בילקוט יוסף עוסקת בתמונות שבהן יש כתב תחת התמונה. וז"ל:

"יש להקל לחברות תהלים לחלק לילדים בשבת תמונות של רבנים לאחר קריאת התהלים בשבת ואף בתמונות שכתוב בהם שמו של הרב יש להקל ומכל מקום אסור לקרוא בשבת כתב שתחת תמונות שונות וציורים וכיוצא בזה גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות" עכ"ל.

הסבר: ההלכה אוסרת להסתכל בכתב המהלך תחת התמונה [כמבואר במס' שבת קמט: ובשו"ע סי' שז סט"ו]. ומשום כן ראוי היה לאסור תמונות של רבנים שיש כיתוב תחת שמם מסיבה זו. עם כל זה ישנן סברות להקל משום שעי"ז נכנסת יר"ש בליבו כמ"ש והיו עיניך רואות את מוריך, ועוד שיש מתירין לקרוא בעיניים ולא בפה, והגם שלא פוסקים כן, מ"מ יש לצרף סברא זו לקולא.
ומה שכתב בסעיף קודם לכן להתיר לתלות תמונות רבנים בסוכה וכד' הענין שם שהיה צד לאסור אף בחול משום שכותבים פסוקים כגון "והיו עיניך רואות את מוריך" דבר שיש שאסרוהו מצד הפסוקים, ע"ש בהערה את הסברא שהיה מקום לאסור והטעם להתיר להלכה.
בנוגע לשאלתך השניה – האם אני סותר או בונה כשביטלתי כלי מהיכנו –
עי' בספר אורה ושמחה לגר"מ בראנדסופר פכ"ה הכ"ג שדן בשאלה זו – אם בעת שביטלו כלי מהיכנו חשיב סותר, מדוע כשהפילו המוקצה מעל הכלי לא יחשב לבונה? ונשאר בצ"ע. ועי' מאידך באדני שלמה [מגנוז ח"א] שהוכיח שלא חשיב לבונה שהרי הותר לשים דבר היתר ולהחשיב את הבסיס כבסיס לדבר האסור והמותר ולטלטלו עי"ז, הא לך שלא החשבנוהו כבונה. ע"כ. אמת הדבר, אך לא ביאר לנו טעם הדבר.
והפשטות היא כפי שמובא באחרונים שלא באמת חשיב סותר או בונה, אלא רק "מחזי" כסותר או בונה ולכן בכה"ג הדבר מותר.
 

Print Friendly, PDF & Email
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 6 שנים

לעידן שלום
נראה שאתה מדקדק בלשון הילקוט יוסף כלשונם של הראשונים… לשון הילקוט יוסף אינו מדוקדק, ופעמים רבות אף מטעה כפי שהראיתי פעמים רבות בשיעורים. בכל אופן אם רק תוריד את הו' מהמילה ו'אף וכו' הכל יסתדר לך…

Print Friendly, PDF & Email
השאלה שלך

11 + 9 =

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128