לטל שלום
סיפר הגאון רבי חיים קניבסקי שליט״א שבילדותו ממש כשעוד לא היה שייך בלימוד המשנה והגמ'. שינן עמו אביו בעל־פה את שמות כל המסכתות משניות של הש״ס לפי הסדר עם ניגון מיוחד. וכן לימד הגר״ח שליט׳׳א את ילדיו הגדולים. (קונטרס"מנחת תודה״).
ומובא בספר 'מעשה אי"ש' שסיפר הג״ר אברהם הלל גולדברג זצ״ל (רב דכפר פינס): היה זה בנוה־קיץ ליד וילנא, ליד החזו״א עמד גיסו מרן בעל ״קהלות יעקב״ זצ"ל יחד עם בנו הקטן כבן השלש [הגר"ח], והנה פונה הקה״י לחזו״א ואומר: חיימקע׳ שלי יודע לומר את כל הש״ס בעל פה!…
כאשר תמה החזו״א ושאל: היתכן? פנה הקה״י לבנו בן השלש ואמר לו: אמור את הש"ס בעל פה ואז נעמד הבן הקטן ואמר בעל פה, ולפי הסדר הנכון, את שמות כל מסכתות הש״ס״. נהנה החזו״א מאד ושיבח את ידיעותיו של אחיינו הצעיר. (מבנו רבי יצחק שליט״א).
ומענין לציין את שכתב השל״ה (בבית נאמן בהג״ה) על עצם המעלה של אמירת שמות המסכתות והספרים:

"ראיתי וקבלתי אף מי שהוא עם הארץ גמור, ומצטער מאוד על מיעוט הבנתו, ואינו מבין שום דבר וקורא בכל לבו שמות של תורה שבכתב, ותורה שבעל פה. כגון המזכיר שמות
ה׳ חומשי תורה, ואח״כ מזכיר שמות כל פרשה ופרשה. ואח״כ שמות נביאים ראשונים ואחרונים וכתובים, ואח"כ שמות שית סדרי משנה, ושמות כל המסכתות ופרקיהן, ואחר כך שמות מדרשי חז׳׳ל, וכן מדרשים המדברים מסודות אלקיות, זוהר ותקוני זוהר ובהיר ופרקי המרכבה ופליאה וקנה וכיוצא בהן, והוא קורא אלו השמות ונפשו חשקה בהן, ובוכה על שאינו מבינם, אז הוא מרוצה להשי״ת ויזכה לזה לעתיד לבא, ובתנאי שיסייע בכל כוחו לעזור לאותן המבינים בהם, על כן יעשה כל אחד לוח שירשום כל השמות ויקרא
אותם ויהיו שגורים בפיו, כי אף מי שאינו עם הארץ. מ"מ ראיתי בני עליה והנם מועטים, הזוכים ללמוד כולם, וקריאת השמות תועיל להיות נחשב כאילו עיין ולמד כולם, ובתנאי כשעושה כל המוטל עליו ובכל יכולתו, וישמע חכם ויוסף לקח".

ואם כן לסיכום למדנו שלילד קטן שאין בו דעת ללמוד המסכת, יש מעלה בידיעת שמות המסכתות, וכן לעם הארץ שאין לו דעת ללמוד הספרים עצמם, יש מעלה בעצם אמירת שמותיהם, אולם לאדם שיש דעת ללמוד – טוב יותר ללמוד משנה בעל פה מאשר ללמוד את שמות המסכתות בעל פה.