שלום
אדם שיודע שחייב לחבירו כסף, חייב להחזיר לו את מה שיודע בוודאות שלווה ממנו, גם אם המלווה נמצא מעבר לים. אם מסופק בסכום החוב, ראוי לו לצאת ידי שמים, ויסכם עם הלווה על סכום מסוים שיתן, ועל השאר תהיה מחילה הדדית. [ואין כאן חשש ריבית על התוספת, כיון שעושה לצאת ידי שמיים. עי' מנחת יצחק ח"ט קיא-ב, וברית יהודה פ"ה הע' לה].
אם איננו זוכרים ממי הלווינו, ואנו מסופקים לדוגמא בשלשה אנשים, יש לגשת אליהם ולשאול, ואם אינם זוכרים – לפחות לבקש מהם מחילה, על הצד שלוינו מהם.
אם לוינו בעבר ואיננו זוכרים כלל ממי, או שגזלנו בעבר ואיננו יודעים היכן הנגזל, לזה עשו תקנה בשנים האחרונות בהקמת קרן "והשיב" שמטפלת בזה בדרך המיטבית, וקיבלה הסכמה של גדולי ישראל, ניתן לראות כאן >>