.

אם אינך זקוק לישועה - אל תלחץ כאן

.

שיחה קצרה ובה התייחסות למצב היום

מתעסק בקריינות?

אנו זקוקים לך! >>>

השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
שאל את הרב – השאלותקטגוריה: שאלות כלליותמדוע פעמים המילה 'ושערה' מופיעה עם מפיק ה"א, ופעמים לא?
גדי הרוש נשאל לפני 3 חודשים

שלום לרב!
תודה רבה על כל השיעורים המועברים בצורה ברורה וביידע עצום.

רציתי לשאול שאלה מפרשת השבוע (תזריע).
בפרשת הנגעים יש פעמים שקוראים את המילה "וּשְׂעָרָהּ" עם מפיק ופעמים "וּשְׂעָרָה" ללא מפיק.
[בספר תיקון קוראים לפי איש מצליח נתן סימן כשמופיעה המילה "ושערה לא" ללא מפיק. הפסוקים: פרק יג פסוק ד " ושערה לא הפך לבן" (ללא מפיק) פסוק כ' "ושערה הפך לבן " (עם מפיק)].
ברצוני להבין – מה הפירוש ושערה כאשר הוא מופיע בלא מפיק? האם אין מדובר בשער שלה? א"כ למה אין מפיק?

שאלה נוספת :
האם אתנחתא זה כמו סוף פסוק מבחינה דקדוקית?
יש מספר פסוקים שבאתנתחא קוראים "נגע" בקמץ (פסוק נ,פסוק נב), כפי המקובל בסוף פסוק.
תודה רבה ויישר כח!

Print Friendly, PDF & Email
3 תשובות
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 3 חודשים

לגדי שלום
אני שמח לשמוע שהנך מפיק תועלת מן השיעורים!
א. בנוגע לשאלתך אודות חסרון המפיק ה"א שבשערה, אכן כבר עסקו בזה מבארי המקרא ואזכיר שניים מתירוציהם:
המשך חכמה כתב: ואם בהרת כו׳ ושערה – בלא מפיק ובפסוק כ׳ בשחין כתוב ושערה במפיק. ומרמז לנו התורה דשער חלחולי מחלחל כדאמר בפרק העור והרוטב והשער בא מגוף הבשר לכן כאן כתוב ובשר כי יהיה בעורו שחין כו׳ כתיב ושערה במפיק שער שגדל מהבשר, אבל תמן לא כתב רק עור בשרו, שאין השער בא מן העור (משום זה לא הוי שומר ע״ג שומר יעו״ש) כתוב ושערה בלא מפיק. עכ"ל.
בספר 'יחלק שלל' [לרב רבינוביץ' תאומים, וכ"כ ב'דברי טובה' לרב טאוב, ובספר למסבר קראי, וכן בקצרה בתפא"י נגעים פ"ד אות י"ח] כתב: הנה תיבת "ושערה" לפי המסורה היא בלא מפיק ה"ה, ולבאר דבר זה תמוה מאד הרי היה מן הראוי שיהיה בה מפיק ה"א וכדלקמיה (בפסוק כ'), [ומצאתי באונקלוס דבאמת הכא תרגם ושערא באל"ף] שפירושו שערה אחת [ולא כדלקמיה שתרגם ושערה בה"א, דאז פירושו ושער שלה], אך זה גופא צ"ב.
ויתכן לבאר בזה לפי מה דמבואר בתו"כ (מ" מ"ז), דשער לבן המטמא הוא רק בשתי שערות לבנות, ברם אם יש שערה לבנה אחת בלבד אינו סימן טומאה, (ועי' נגעים פרק א' מ"ה בר"ש ד"ה היו לבנות), והנה לפ"ז הרי ניחא מאוד השינוי מקרא דלקמן, דהתם דאיירי במוחלט וכדכתיב "וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטימאו הכהן", א"כ מוכרח דאיירי בהתהפכו שתי השערות שבה ללבן [דאל"כ אין שערה לבנה אחת סימן טומאה], ולכן שפיר כתיב "ושערה" במפיק ה"א דמשמעו שער שלה, וסתם "שער" דנגעים הוא שתי שערות כמבואר בתו"כ שם, וזהו דקאמר קרא דתרוויהו התהפכו ללבן.
אולם בקרא דידן דאיירי במצורע מוסגר שהכהן מסגירו, וכדכתיב בסיפא דקרא "והסגיר הכהן את הנגע", על כן הכא קאמר קרא, דאף אם שערה אחת כן הפכה ללבן, בכ"ז כיון דאחת נשארה שחורה אינו מוחלט אלא מוסגר, וזהו דכתיב "ושערה [בלא מפיק ה"א] לא הפך לבן" כלומר ששערה אחת מן השתיים לא התהפכה ללבן ועל כן אי אפשר להחליטו, ודו"ק.
במשנת ירושלים [מאסף תורני, ח"א עמ' שפ"ג, ומעי"ז כ' ב'אז ישיר' לרב זילבר] כתב: ושמעתי בזה ממורנו הגר"ל [רבי לייב מינצברג] שליט"א דבפסוק יג אמר הכתוב "ושערה לא הפך לבן" ולכן בעי הסגר שעדיין אינו טמא, ואילו בפסוק כ' אמר "ושערה הפך לבן" ולכך יטמאו הכהן נגע צרעת הוא. ומבואר מכאן דטומאת הנגע תלוי בכך שהשער שלה הפך לבן, ואל"ה אין כאן נגע המטמא. משום שכל עוד שאין הנגע הופך את השער שלו ללבן יש כאן גריעותא בגוף הבהרת, דאע"פ שהבהרת עצמה לבנה היא בעור בשרו, מ"מ בעינן בהרת אלימתא ההופכת אף את השער שלה ללבן, ואז טמא.
וא"כ עצם הדבר שהבהרת עצמה לבנה ואילו שערה לא הפך לבן, ממילא אין כאן "שיער הבהרת", אלא דהוי שער של בשרו סתם, שהרי משו"ה לא הפך לבן כמו הבהרת, ורק אם הפך השער ג"כ ללבן אז הו"ל "שער הבהרת" בענין שהוא טמא.
ולפי"ז מיושב היטב הטעם אמאי שערה קדמאה בלא מפיק ה"א, דמאחר ששערה לא הפך לבן, ממילא אינו שיער שלה, היינו של הבהרת, אבל להלן בשערה בתראה דכתיב ביה "ושערה הפך לבן' הרי משמעותו שהיא כן שיער הבהרת ולכן טמא, א"כ כיון שהיא שפיר שיער של הבהרת, בא במפיק ה"א, ע"כ תוכן הדברים. ע"כ.
[ויעוין עוד בתוי"ט עמ"ס נגעים פ"ד מ"א ומש"כ ע"ד בלחם שמים].
ב. בנוגע לשאלתך שכתוב נגע בנ' קמוצה באתנח, הגם שאינו סוף פסוק.
דבר ידוע ומפורסם אצל כל בעלי הדקדוק שדין האתנח שהוא מהווה הפסקה גדולה כדין הסוף פסוק, ולכן בכל מקום שבסוף פסוק ישתנה הניקוד, אף באתנח ישתנה, ונתנו סימן אס"ף – אתנח סוף פסוק, לומר שדינם שווה. לדוגמא מצרים לעולם יבוא בר' פתוחה, אלא אם כן באתנח או סו"פ – בר' קמוצה. וכן שמים ודומיהן. וכן נגע לחם כסף ודומיהן – יבואו בקמץ במקום סגול באס"ף.

Print Friendly, PDF & Email
אורי אברהם נענה לפני 3 חודשים

רציתי להעיר על מה שכתב בספר "יחלק שלל" שהתרגום אונקלוס שינה וכשאין מפיק כתב שערא באל"ף, שלפי נוסחת תימן אין הבדל ובשניהם כתוב סערה (בסמ"ך) ובה"א עם מפיק

Print Friendly, PDF & Email
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 3 חודשים

אכן אתה צודק, ומאן דגרס הכי לא משתבש, ומאן דגרס הכי לא משתבש. היות ויש אומרים שהשערה הכתוב כאן בלא מפיק ה"א הוא מיוצאי הדופן, וכפי שיש עוד מקומות שבהן צריך היה לכתוב והשמיט הכתוב לטעם הכמוס עמו עי' מנחת שי [ויקרא פי"ג פס' ד'] "ואם בהרת לבנה הוא וגו' ושערה לא הפך לבן. לא מפיק ה"א וחברו שבפסוק דוראה הכהן והנה פס' כ' במפיק ואינון מן י"א זוגין חד מפיק וחד לא מפיק".  וכ"כ עה"פ שִׁ֤יתוּ לִבְּכֶ֨ם לְֽחֵילָ֗ה לא מפיק ה"א והוא חד מן י"א זוגין חד מפיק וחד לא מפיק.

Print Friendly, PDF & Email
השאלה שלך

18 + 8 =

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיסדיסקונקי 128נגן רויזו5דיסקונקי 256 03נגן רויזו + 128דיסקונקי 256תמונה משנת החלומות