שלום כבוד הרב, מועדים לשמחה!
בספר דברים בפרשת האזינו פרק לב פסוק לד אור החיים הקדוש מסביר את המילים: "כמוס עימדי", שיש יום דין לעתיד לבוא.
והוא מביא דוגמה משאול שהעלה את שמואל, והפסוק מציין ששמואל פחד שאולי הגיע יום הדין (יום פקודה), ולכן הביא עימו את משה שיעיד עליו…
לא ברור לי אם בשעה שאדם נפטר מן העולם כבר אז דנים אותו ומחליטים מה יהיה שכרו או עונשו, מדוע לדון אותו שוב?
תודה מראש נתנאל טביב
לנתנאל שלום
בעלי המוסר עמדו על שאלתך, ואף הזכרנו את דבריהם בשיעור שמסרנו על ספר שמואל.
אומר הגר"ח שמולביץ ששמואל חשש שמא הותיר כאן בעולם דבר שיצר קלקול בתקופה יותר מאוחרת, ועל זה כעת בשמים הוא נתבע.
לדוגמא – אדם הקים חלילה 'מועדון לילה', הרי ברור שמקום טומאה זה ממשיך לצבור לו 'זכויות' גם בעת היותו שם בעולם האמת, כפי שלהבדיל אא"ה – אדם שהקים ישיבה – מקום תורה זה ממשיך לצבור לו זכויות בעולם האמת גם עשרות שנים לאחר מותו.