לעידן שלום
איני מבין את שאלתך. 
רש"י [ובעצם חז"ל] דיברו ברור – המצרים היו כעורים, אחיהם של כושיים.
אנחנו חיים בדור של 'פוליטיקלי קורקט' – שזה בעצם ביטוי לשקר. מכבסת מילים שמחפה את האמת. אצל חז"ל אין 'ייפוי המציאות' ו'הגדרות מעודנות', חז"ל מגדירים את הדברים כמות שהם לפי אמיתתם. חז"ל לשוטה קראו שוטה. לא 'מאותגר שכלית'…
ולפי אמיתתם של דברים חם כעור כעונש על מעשהו, כלשון חז"ל [סנהדרין קח] "חם לקה בעורו", וכן בירושלמי [תענית א-ו] "חם יצא מפוחם".
חם גם כן קולל להיות עבד עבדים לאחיו, וכך היה במשך אלפי שנים, גם אפריקה עד היום היא יבשת מקוללת עם מחלות, מילציות ללא שלטון מסודר ברבים מהמקומות, עניות משוועת ופרימיטיביות. זה קרה מעצמו. קללה קדומה רודפת את היבשת הזו ואת יושביה.
אלה הן העובדות, וזה מה שהתורה צפתה וכתבה מראש, וזהו עונשו לכל הדורות הבאים אחריו.
וכמו שאף אחד לא ישאל מדוע הציווי 'לא תחיה כל נשמה' מאנשי כנען, ומדוע 'תמחה את זכר עמלק', והרי חביב אדם שנברא בצלם? כך גם בענין זה.
למעשה חביב אדם שנברא בצלם – אינו קשור כלל לענין, אלא כמו שפירש רש"י [אבות פרק ג משנה יד] חביב אדם שנברא בצלם. לכן מוטל עליו לעשות רצון קונו. עכ"ל.
אפשר גם שכלול כאן שלא לבזותו ולהעליבו ולפגוע בו, כי יש בו צלם, אבל וכי בשל כך לא יוזכרו חטאיו בחז"ל? לא יוזכר עונשו?
בפן האנושי – אחד על אחד – אל תפגע באדם אחר אף אם הוא כעור, אולם מכאן ועד הדרישה מחז"ל שלא יציינו את האמיתות ההסטוריות – הדרך רחוקה.