השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
שאל את הרב – השאלותמהי סיבת השמחה בחג הסוכות?
יהונתן נשאל לפני 2 שנים

ידוע ומפורסם שהרב שליט"א אוהב להיצמד לפשט והמקורות, לכן באתי לשאול את הרב שאלה שמפריעה לי הרבה זמן.
מהי סיבת (המקור) השמחה בחג הסוכות? והאם זה שייך להיום?
אני לא כל כך מבין את מה כתוב בויקרא פרק כג פסוק מ, האם ארבעת המינים הם סיבת השמחה? ואם כן למה? או אמצעי השמחה? כלומר איתם שמחים. (כמו כלי נגינה בחתונה)
שוב מה הפשט בחומש דברים פרק טז פסוקים יד-טו, כתוב פעמיים לשמוח, אבל על מה? אולי בזה שאוספים את התבואה לתוך הבית, ואם כן זה לא שייך לרובינו.
הרמב"ם "בזמנים" מתאר את השמחה זמן בית המקדש, אבל לא את הסיבה.
גם משכותב הרמב"ם בהלכות יום טוב: "אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל  אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי לו.
הלכה יח:  כיצד? " וכו'… אין זה שמחה הקשורה למהות החג, אלא דברים חיצוניים המשמחים כל השנה.
אשמח לקבל תשובה על דרך הפשט עם מקורות.
תזכו לשנים רבות ומועדים טובים.

Print Friendly, PDF & Email
1 תשובות
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 2 שנים

ליהונתן שלום ומועדים לשמחה! יש להאריך הרבה בענין השמחה בסוכות, וקולמוסים רבים נשתברו בענין.
אני אבוא בקציר"ת האומ"ר ואציין, שבפשט הדברים – ענין השמחה בסוכות כפי מה שכתבו הקדמונים, היא כפי המובא בספר החינוך במצוה שכד. מצות נטילת לולב. כדי להפוך את השמחה המגושמת בעת אסיף התבואה לשמחה רוחנית בה' המטיב לו. וז"ל:
מצות לולב, שנקח ביום ראשון של חג הסכות בידינו, פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל, שנאמר (ויקרא כג מ) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ובא הפרוש (סוכה לה א) כי פרי עץ הדר זה האתרוג וכפת תמרים הוא הלולב, ונכתב כפת חסר וי"ו, לרמז שהחיוב שנקח לולב אחד ולא שנים ושלשה או יותר וענף עץ עבות הוא ההדס, וערבי נחל היא הערבה הידועה בישראל.
משרשי המצוה. הקדמה. כבר כתבתי לך בני כמה פעמים במה שקדם, שהאדם נפעל כפי פעלותיו שיעשה תמיד, ורעיוניו וכל עשתונותיו נתפשות אחרי פועל ידיו, אם טוב ואם רע. ועל כן כי רצה המקום לזכות את עמו ישראל אשר בחר הרבה להם מצות להיות נפשם מתפעלת בהן לטובה תמיד כל היום. ומכלל המצות שצונו להתפיש מחשבתנו בעבודתו בטהרה, היא מצות התפלין להיותן מנחות כנגד אברי האדם הידועים בו למשכן השכל. והם הלב והמוח, ומתוך פעלו זה, תמיד ייחד כל מחשבותיו לטוב, ויזכור ויזהר תמיד כל היום לכון כל מעשיו בישר ובצדק.
וכמו כן מצות הלולב עם שלשת מיניו מזה השרש היא, לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל כי הוא עת אסיפת התבואות ופרות האילן לבית, ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף. וצוה האל לעמו לעשות לפניו חג באותה העת לזכותם להיות עקר השמחה לשמו יתברך, ובהיות השמחה מושכת החמר הרבה ומשכחת ממנו יראת אלקים, בעת ההיא צונו השם לקחת בין ידינו דברים המזכירים אותנו כי כל שמחת לבנו לשמו ולכבודו, והיה מרצונו להיות המזכיר מין המשמח כמו שהעת עת שמחה, כי צדק כל אמרי פיו, וידוע מצד הטבע כי ארבעת המינין כלם משמחי לב רואיהם. עכ"ל עש"ע.
וכך גם כתבו ב'דעת זקנים מבעלי התוספות' סו"פ ראה, שענין השמחה קשור לענין אסיפת התבואה:
והיית אך שמח. אתה מוצא כתיב שלש שמחות בחג הסוכות. ושמחת בחגך. אך שמח. ושמחת לפני ה' אלהיך דכתיב בפרשת אמור אל הכהנים וגבי שבועות לא כתיב אלא חדא ושמחת לפני ה' אלהיך. וגבי פסח לא כתיב שמחה כלל לפי שבפסח עדיין לא נלקטו התבואות ולא פירות האילן. ובחג השבועות כבר נלקטו התבואות ואיכא חדא שמחה ולא יותר כי עדיין לא נלקטו פירות האילן וגם התבואות לתוך הבית אבל בחג הסוכות שלקטו התבואות ופירות האילן וגם הכל נאסף לתוך הבית אז השמחה היא שלימה לכך כתיב ביה שלש שמחות: ע"כ.
יש עוד להאריך בענין – כיצד זה שייך בזמננו, והאם המצוה היא לשמוח יום אחד או שבעת ימים, במקדש ובגבולין, וכיצד מתחבר קרבן השלמים שאין שמחה אלא בבשר ויין לענין, ואידך זיל גמור.

Print Friendly, PDF & Email
השאלה שלך

10 + 12 =

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128