שלום
כואב הלב לשמוע על הצרה הקשה והנוראה של הדור – צרת האינטרנט, שרבים חללים הפילה, ועצומים כל הרוגיה, וכל באיה לא ישובון. לא בכדי הזהירו גדולי ישראל על פגעי הרשת והסמארטפונים, שרבים נכשלים בהם ללא תקומה.

את התשובה לשאלתך אחלק לשני חלקים:
א. למצב בו המיועד להיות חזן עדיין ממשיך ומבֹוסֵס בחטאתו.
ב. למקרה בו שב בתשובה ואינו ממשיך להכשל בכך.

נפתח במקרה בו החוטא עדיין ממשיך בקלקולו:
אין כל ספק שבמצב כזה אסור לו להיות חזן אפילו באקראי ואפילו שלא בימים נוראים.
כמפורש בזוהר הק' (ויקרא י״ז ע״ב) …שליחא דציבורא דאשתכח ביה חטאה ווי לאינון דסמכין עליה".

וכתב באור זרוע (הלכות שליח צבור סימן קס): והדין נותן שאין להוריד לפני התיבה שום אדם שאינו הגון, דאין קטיגור נעשה סניגור [ראש השנה כה] ועוד שכיון שהשליח צבור אינו הגון, כל הצבור נענשים מפני שנעשה רוגז למעלה בעבור תפלתו.

ובשערי תשובה (ס' ע סק"ו) שהשליח צבור בא לעורר מדת הרחמים, ושאינו הגון מהפך למדת הדין. ע"ש.
וכן כתב בספר תבואות שור (על משכת תענית טז.), דשליח צבור שחוטא מהפך את מדת הרחמים למדת הדין ר"ל.

ובמשנה ברורה [סימן תקפא ס"ק י] כתב "ש"ץ היותר הגון – וכל העוזרים ומסייעים לש"ץ שאינו הגון כאלו גוזל טוב מן הקהל ועתידים ליתן את הדין [ספר חסידים].
והיודע בעצמו שאינו בקי מאד ויודע לשמור אפילו משגגה אין לו להכניס את עצמו בעבודת השם.
ואם אינו ראוי והגון ובקי אין ממתינין לו כשאר עונשים אלא גובין לאלתר [אליה רבה]":

 
וראה בילקו"י [סי' נ"ג בהערה] שכתב לגבי טלויזיה [- שהיא כידוע 'משחק ילדים' לעומת אינטרנט]:
"שליח צבור שיש בביתו טלויזיה וממילא מסתכל בה בדברים האסורים, בסרטי תועבה וכדומה, אין להתפלל עמו כשהוא משמש כשליח צבור, וכמו שכתב בשו״ת באר משה חלק ד׳ (קמא סימן ד׳). ע״ש.
וראה למרן הגר"ע יוסף זלה"ה בספרו ענף עץ אבות (עמוד שסג) שכתב: "אין ספק שאלה שמכניסים טלויזיה בתוך ביתם ומעבירים זמנם במראות נגעים ומסירים אזנם משמוע תורה, הם בכלל כי דבר ה׳ בזה, ועתידים ליתן את הדין… והוא עוזב מקור מים חיים לחצוב לו בורות נשברים אשר לא יכילו המים. והוא בכלל לא הולך ולא עושה רשע. ואפשר שהוא פסול לעדות, שעובר על ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, שאפילו העובר על לאו בשב ואל תעשה, פסול הוא לעדות מן התורה, וכמו שכתב מרן החיד״א בברכי יוסף (חושן משפט סימן לד סק׳׳ט)". עכ"ל.

בענין חומרת המוציא שז"ל – אין צורך להאריך, וכתבנו בזה במקו"א. בכל אופן הרי הוא בנידוי מן השמים, דהמקשה עצמו לדעת הוא בנידוי [נידה יג] ואין תפילת המנודה מתקבלת, כדאיתא בזוה"ק, וכיצד יהיה סניגור לקבלת תפילת הרבים?

ובפרט לפי מה שכתב רבינו יונה בשע"ת [א-ו] "כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו, גם אם הוא מהעונות הקלים, אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה, קראוהו חכמי ישראל (חולין ד, ב) "מומר לדבר אחד", ואת פושעים נמנה, וגדול עונו מנשוא… ועל הענין הזה נאמר (דברים כז, כו): "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם כו'".

במקרה בו החוטא שב מחטאו ואינו שב על קיאו:
אם החוטא שב מחטאו שזה אומר –
א. אינו נכשל כעת.

ב. חסם כל האפשרויות להכשל בחטא – כגון חיבור לאינטרנט כשר כדוגמת נטפרי [לא רימון ודומיו שכבר כתבנו במקום אחר שה'רימון' הזה התפוצץ לרבים בפניהם…], וגם ביצע התקנה של חסימה על המחשב שאינה מאפשרת קליטה של רשתות, וגם אינו מגיע למקום בו יש עמדות מחשב שבהם יכול להכשל.
המציאות מוכיחה שכל מי שלא עשה כן – אין ממש בתשובתו, שבוודאי ישוב ויחטא.

ג. עשה תשובה – קרי עזיבת החטא, חרטה על העבר, קבלה לעתיד, ווידוי.
אם השלים את כל זה, הרי הוא בעל תשובה [הגם שלא השלים עדיין את כל ענייני התיקונים הנצרכים, שאינם מעכבים את התשובה].

במקרה כזה יש להתיר לו להיות חזן כל השנה, אך לא בימים הנוראים ובתעניות, כיון שבתעניות כתב בשו"ע שאין למנות בעל תשובה.

אם אין הגון ממנו – אפשר להתיר גם לבעל תשובה להיות חזן בתעניות וימים נוראים.

כמו"כ אם יש לו טלויזיה בביתו וכדו' אך לכל הציבור יש ג"כ מכשירים גרועים מאלה, ההלכה היא שיעלה חזן הפחות גרוע מכולם. כן גם ההלכה בנידון דידן – שבמצב בו הקהל גרוע ממנו, יש להתיר שיעלה חזן הגם שהוא אינו הגון, שעכ"פ הוא הגון משאר הקהל, כדי שלא יישארו בלא תפילה במנין.

בענין מצוות התשובה –
יש לדעת שלעולם אין נחסמת בפני האדם דרך התשובה, הגם שפעמים והיא קשה יותר, בפרט כשהעמיק בחטא. עם כל זה אם יחפוץ בכל ליבו ויתפלל על זה הרבה לה' – יוושע.

ואם חש שהנסיון הזה גדול מכוחותיו – בדור שלנו הקב"ה זימן 'מכוני גמילה' מרעת האינטרנט, שמטפלים גם בציבור שומר מצוות בצורה דיסקרטית, ומוציאים אותם לחלוטין מההתמכרות.

נסיים עצה שכתובה בספרים הקדושים להנצל מפגם הברית ולתקנה – בשם האר"י הקדוש – ללמוד משניות סדר טהרות.
וידוע לי על כמה שעשו כן וזכו לצאת לחלוטין מהעוון המר הזה וה' צינן יצרם.

ה' יסייע בידך ויתן לך את הכוחות ותעצומות הנפש להתגבר על יצרך, ולזכור את שאמר הסטייפלר – שבספה"ק הרבו לדבר על גודל הפגם והעוון, אך לא דיברו מספיק על העוצמה והשכר של המתגבר פעם אחת!

וה' יחזיר את כלל עמו ישראל בתשובה שלימה אמן.

אשמח להכוונה למכוני גמילה המדוברים, כמ שיותר בעבודה עצמית ובקריאה או האזנה

שלום
יש את רטורנו – מכון גמילה למגוון נושאים, ובין השאר לאינטרנט.
יש גם את 'הגומל' שמתעסקים במגון נושאי גמילה. 
איני מכיר אף אחד באופן אישי ממישהו שהיה שם ודיווח לי, אני כותב רק ממה ששמעתי. מומלץ לבדוק ולחפש המלצות. 
אני מאמין שיש מכונים נוספים.
בהצלחה!

מאין שאב הרב שבעל תשובה אינו ראוי להתפלל כש"ץ בתעניות ? הלוא בסימן נג סעיף ד' לא איירי אלא ביצא עליו שם רע.

עיין במשנ"ב. וז"ל [ס"ק טז]:

"יצא עליו שם רע בילדותו – אפילו נתברר לנו שעשה אז תשובה ע"ז הענין אפ"ה אין למנותו לכתחלה לש"ץ".

שלום וברכה לכותב המכתב. אשמח לדבר איתך ויותר מכך אני רואה בכך שליחות עצומה.
יש בידי את הכח בסיעתא דשמייא לעזור לך לצאת מהצרה הזו.

האם לבת מותר לראות מראות אסורות? ואם אסור, אז מה העונש?

האם לבת מותר לראות מראות אסורות? ואם אסור, אז מה העונש?

לאברהם – בנוגע להערתך מהמשנ"ב –
אכן הערתך נכונה, אך עדיין במחלוקת הדבר שנוי. עי' נחלי מים [ר"ה, עמ' סג] שנוקט דלחומרת הימים הנוראים יש למונעו הגם שחטא בצנעא,
ומאידך בשו"ת גיא ינשא [אוה"ח עמ' ל"ח] מצדד לומר כדבריך שבעבירות שבסתר ועשה תשובה יכול להיות גם ש"ץ בימים נוראים ותעניות.

בתשובה ל'מבקשת השם' בנוגע לאיסור ראיה בנשים –

כתב בזה באורך בספר עין במשפט – קדושת העיניים [פ"א הכ"א] וזה סיכום דבריו למסקנה:
לסיכום מותר לנשים להסתכל בגברים ודוקא כשמסתכלות לפי תומן ולא לשם זנות ולא באופן שמגרות בכך את היצר הרע [וראה מה שהרחבנו בזה בשו"ת רחשי לב ח"א חאה"ע סימן ו באריכות].

בנוגע לתשובה – הרי זה ככל עון שיש לעשות וידוי חרטה עזיבת החטא וקבלה לעתיד.