לרב שלום
ידוע שעל פי המלבי"ם ההבדל בין חיש למהר זה שחיש מדבר על צורת ההליכה (זריזה או לא), ומהר זה בהקשר לזמן.
ראשית מה ההבדל בין זריז לחיש על פי המלבי"ם?
ואיך המלבי"ם מסתדר עם הגמרא בסנהדרין שמסבירה את אחישנה כהגעת המשיח לפני הזמן ולא על פי צורת ההליכה, האם הוא חולק על הגמרא בביאור המילה?
לעידן שלום
כדי לשאול "מה ההבדל בין זריז לחיש" – צריך להוכיח תחילה שהמילה "זריז" מופיעה במקרא באי מן ההטיות.
המילה זריז ידועה לי כמילה חזלי"ת – זריזים מקדימים למצוות וכדו'.
בנוגע לביאור המלבי"ם במשמעות הפסוק "בעתה אחישנה" – להלן ביאורו:
כתב המלבי"ם [ישעיהו פרק ס פסוק כב] …והגם שאני מתמהמה עתה והעם חלשים ומעטים, הנה אני ה' בעתה אחישנה, בבא העת המיועדת אעשה הדבר בזריזות (כי זה גדר פעל חיש) ואמלא את הבטחתי:
בנוגע למה ששאלת – שזה לא מתאים לדברי הגמ' שממנה משמע שאחישנה הוא בזמן, ולא במהירות העשיה בפועל, בגמ' שם [סנהדרין דף צח.] ר' אלכסנדרי מביא עוד "רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה, וכתיב עני ורכב על חמור! – זכו – עם ענני שמיא, לא זכו – עני ורוכב על חמור".
ועיין בתורת חיים שם שכתב:
"זכו עם ענני שמיא. פירש"י ז"ל במהירות לא זכו עני ורוכב על החמור בעצלות. נראה דבהכי ניחא קרא דבעתה אחישנה והכי קאמר בעתה דהיינו בזמן הגאולה אחישנה להביאו עם ענני שמיא ולא בעצלות על החמור ופשטא דקרא כשזכו איירי, דרישא דקרא ועמך כלם צדיקים".
הרי שהמלבי"ם פירש לפי פשטא דקרא, שהפסוק מדבר בזכו בלבד, ודבריו מסכימים לדברי ר' יהושע בן לוי בפירושו השני, שבעתה אחישנה להביא למשיח עם ענני שמיא בזריזות הפועל [ולא על חמור], הגם שאינם תואמים לדבריו בפירושו הראשון שמבאר על הקדמת הזמן.