לדודי שלום
עצם הרצון לשוב בתשובה ולתקן – כבר הוא נחשב למהלך גדול וחשוב בשמים, שעל ידו תזכה לסייעתא דשמיא גדולה בתיקון כל עוונתיך.
למעשה, הורונו גדולי הדורות, ובפרט בדור האחרון, דור חלש, שהסיגופים אינם אפשריים להם, ובפרט שלא פעם הם פועלים בצורה הפוכה – שמדכאים את השב ולבסוף מתייאש ונשבר ושב לקלקולו שהדרך היא שונה.
הדרך הנכונה היא כפי שכתב בספר אורחות צדיקים [בשער העשרים וששה – שער התשובה] "ועתה בדורות האלה, אשר בני אדם חלשים מאד בגופם, ואין להם כח כבראשונה, מה יעשה אדם שחטא כל ימיו בלשון הרע ובחניפות ובכל המידות [הרעות] כולן, ולא נזהר כל ימיו בגופי המצוות, מחמת שלא ראה אדם (שהיה) מקיים אותן שילמד ממנו, ולא חש כל ימיו להתפלל ולברך הברכות, וכן בכל המצוות, איך יסבול צער לפי מה שעבר? כי הלא אין חקר ואין מספר לרובי העבירות לאדם שאינו מדקדק במעשיו!
לכן יש לשום דרך לפני בני אדם המתנדבים לשוב. ויש חילוק בין אדם לאדם.

כיצד? אם זה החוטא בעל תורה, ואם יכבידו עליו בעניני הצער והתענית אז לא יוכל לתקן מידותיו הרעות, יש להקל עליו במיני התענית והצער, ויש להורות לו שיעסוק בתורה בעסק גדול.
וכן אמרו (ויקרא רבה כה א): אם נכשל אדם בעבירה ונתחייב מיתה בידי שמים, מה יעשה ויחיה? אם היה למוד לקרות דף אחד – יקרא שני דפים, לשנות פרק אחד – ישנה שני פרקים. אלמא יש כפרה ברוב לימוד. ויעשה חסד ואמת, ובזה יתכפרו עוונותיו, שנאמר (משלי טז ו): "בחסד ואמת יכופר עון", ויטרח לעשות כל מצוה ומצוה כמאמרה, ויטרח לזכות הרבים, ולגמול חסדים לבני אדם, ולהתפלל בכוונה ובהכנעה ובקריעת הלב, ולבקש מחילה מאת השם על כל פשעיו. וימנע עצמו משחוק וטיולים ודברים בטלים ומלשמוע חידושי העולם".
רב הונא במדרש מלמדנו – דרך התשובה הטובה והנכונה ביותר – להגביר עסק התורה. ללכת לעוד שיעור ועוד שיחה, עוד חברותא ועוד לימוד. כך אדם גם מתקדם ברוחניות, וגם מוחק את העבר! רפאות תהי לשרך, ושיקוי לעצמותך, בתורה יש רפואה לכל החלאים והעוונות!

וכך מובא גם בגמ' מסכת מנחות [קי] אמר ריש לקיש מאי דכתיב (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם אמר רבא האי לעולה למנחה? עולה ומנחה מיבעי ליה! אלא אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא חטאת ולא מנחה ולא אשם!
והיום הדרכים לעסק התורה – רבות ומגוונות. ואפשרי לו לאדם לקנות נגן ובו שיעורי תורה ולשים באזנו – וכל היום הוא הוגה בתורה! [אך אין זה במקום שיעור קבוע עם רב וכו', זה רק כתוספת לימוד לכל היום שמתבזבז בהבלים].

אך אם יוכל לסגף עצמו בתענית הראב"ד – יועיל לו מאד, דהיינו שבעת הנאתו ממאכל מסוים וכד' ימשוך ידו, נחשב לו ככמה תעניות! ובזה אין מחליש גופו בסיגופים, ומאידך יש בזה תיקון גדול לנשמתו.
ה' יהיה בעזרך ויקבל תשובתינו ברצון!

תודה מעומק ליבי על התשובה המושקעת!

הפסוק "מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק" מתארת הכי טוב את הרגשתי כרגע,

תודה רבה

דודי