ג'חנון והוא הדין כובנה – ברכתם מזונות. 
מי שקובע עליו סעודה יברך מזונות גם אם אכל כמות גדולה. הוא נידון כ'מעשה קדירה', ולא כאפוי, היות והוא מתבשל בסיר סגור באדים של עצמו, וזה נידון כבישול ולא כאפיה. כך דעת הגר"י רצאבי, הגם שיש מרבני תימן שחולקים בדין זה.
עם כל זה – יש לסייג את הדברים – כיום מוכרים ג'חנון שנאפה בתבניות חד פעמיות, וויש לבדוק – אם זה לא ממש סגור ואולי אף חלק מן הזמן פתוח בעת תהליך האפיה – אזי אכן נברך עליו המוציא בעת שנקבע עליו סעודה.
כמו כן המעונין לאכול בשבת ג'חנון או כובאנה וייחשב לו הדבר כסעודת שבת [שחייבת בפת], יוכל לאפות את הג'חנון או הכובנה בחלק מן הזמן במכסה פתוח [כרבע שעה לפחות] ובכך ייחשב הדבר כאפוי ולא כמעשה קדירה. אך כל זה יועיל – כאמור – בעת האפיה, ולא לאחר שזה כבר מוכן.