השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
שאל את הרב – השאלותקטגוריה: אמונהמספר שאלות עם אותה תשובה, האם התשובה נכונה?
רון נשאל לפני 6 שנים

א. השם ברא את האדם בגן עדן, אם הוא בגן עדן, למה עכשיו לשים לו עץ עם תפוח  ולהתחיל לנסות אותו, אוכל את התפוח או לא? למה לא לתת לו לעשות את העבודה שלו בשקט ולחיות חיי נצח בנעימים???
ב. מה זה הנסיון הזה לאכול מהעץ תפוח, לא יכל להביא לו משהוא כמו 10 הנסיונות של אברהם אבינו, או של שאר האבות הקדושים???
ג. למדנו בדין ערלה שמי שנוטע עץ חדש לא יכול להנות מהפרות במשך 3 שנים, לא חבל??? מה העניין פה??? ואם תגיד שבגלל שהפרי עדיין לא ראוי לאכילה לאדם אז למה מי שנטע עץ פרי לשם גדר בלבד אז על הפרי אין דין ערלה וניתן לאכול אותו? כמו כן מה העניין להביא בשנה הרביעית נטע רבעי לירושלים , לא מספיק חיכינו 3 שנים?
ד. למה מחוייבים להגיד ברכת האילנות? האם בגלל שזה יום הדין לאילנות? מה עם יום הדין לדגים ולבהמות או לכל דבר אחר?
ולמה לא לברך על עץ מורכב? מה אם יום הדין שלו בשמיים?
ה. למה נשים מחוייבות בברכת האילנות, זוהי מצוה שהזמן גרמא, הזמן שהאילנות מוציאים ניצנים, הרי בסוכות אין חיוב, שזה מדאורייתא?
ו. למה צריך להביא ביכורים להשם, מה הוא צריך את זה, האם הפירות הראשונים חס וחלילה טעימים להשם שקשה לו לפספס אותם, למה להטריח להגיע עד ירושלים?
ז. שאלה אחרונה, כשהשם ברא את העולם הוא אמר לאדמה שתוציא עץ פרי עושה פרי והיא חטאה והוציאה עץ עושה פרי, למה השם לא מעניש אותה מיד, הרי היה צריך להעניש אותה מההתחלה למען יראו וייראו כל שאר היקום, האם יש מציאות שמי שחוטא לא מקבל עונש? ומדוע השם מעניש אותה אחרי החטא של אדם הראשון?

Print Friendly, PDF & Email
2 תשובות
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 6 שנים

האם התכוונת שיש לך תשובה אחת לכולן? אם כן לא כתבת אותה…
 
אם בכל אופן אתה מעונין שאני אענה, תשאל כל שאלה בדף נפרד ואשיב בל"נ.

Print Friendly, PDF & Email
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 6 שנים

לרון שלום
הרעיון שלך בגדול רעיון נחמד, הגם שיש להעיר על השאלות – שרובן אינן שאלות מעיקרן, וכדי שלא ליצור הבנה מוטעית אצל הקורא שיסבור שיש כאן מקום שאלה, [הערותי יופיעו בכתב מובלט עם קו תחתון]:
א. השם ברא את האדם בגן עדן, אם הוא בגן עדן, למה עכשיו לשים לו עץ עם תפוח [אין דעה בחז"ל שעץ הדעת תפוח היה, הדעה הקרובה ביותר לכך היא הדעה שהיה זה אתרוג הנקרא בלשון חז"ל תפוח] ולהתחיל לנסות אותו, אוכל את התפוח או לא? למה לא לתת לו לעשות את העבודה שלו בשקט ולחיות חיי נצח בנעימים?
שאלתך כלל אינה ברורה. מה זה "לעשות את העבודה שלו בשקט"? מהי אותה "עבודה"? הרי הורה לנו הרמח"ל שה' ברא את האדם והניחו בעולם הנסיונות כדי שיזכה לחיי נצח בזכות ולא בחסד, כנהמא דכיסופא, וזוהי העבודה של האדם בעולמו כמובא בתחילת מסילת ישרים.

ב. מה זה הנסיון הזה לאכול מהעץ תפוח, לא יכל להביא לו משהוא כמו 10 הנסיונות של אברהם אבינו, או של שאר האבות הקדושים?
גם כאן שאלתך אינה ברורה – הרי על כל נסיון אחר היית שואל את אותה השאלה – "לא יכל להביא משהוא כמו הנסיונות של נח, או של יוסף, או של דוד"? וכו'. הנסיונות של האדם לעולם מותאמים לו ע"י בורא העולם לפי כוחות הנפש שלו והכלים שקיבל. הארכנו בזה בדרשות והבאנו את דברי הגרא"א דסלר שה' מנסה את אברהם האם יהיה מסוגל לפעול נגד החסד המוטבע בו, ולגרש את אשתו ובנו, ולשחוט את יצחק וכו' שזה דורש אכזריות הפך טבעו. כך שכל נסיון מותאם לאדם ותפקידו בעולם, ולעולם לא נוכל לשאול מדוע פלוני קיבל נסיון אלמוני, כשאין לנו את הכלים לדעת מה תפקידו ותיקונו.

ג. למדנו בדין ערלה שמי שנוטע עץ חדש לא יכול להנות מהפרות במשך 3 שנים, לא חבל? מה העניין פה? ואם תגיד שבגלל שהפרי עדיין לא ראוי לאכילה לאדם אז למה מי שנטע עץ פרי לשם גדר בלבד אז על הפרי אין דין ערלה וניתן לאכול אותו? כמו כן מה העניין להביא בשנה הרביעית נטע רבעי לירושלים, לא מספיק חיכינו 3 שנים?
בטעם מצוות ערלה נאמרו הסברים רבים:
הרא"ה בספר החינוך מצוה רמ"ז כתב בשם הרמב"ן ז"ל כדי שלא להנות משום דבר טרם שנקריב ממנו הראשית להש"י, ובג' שנים הראשונות אין הפירות ראוין להקריב ע"כ בהכרח להמתין עד שנה הרביעית ויהיה פריו קודש הלולים ואחר כך נאכל הפירות, והמצוה הזאת דומה לביכורים עיין שם.
ועוד הביא שם טעם נוסף לאיסור ערלה, משום דהפירות שצומחין בתחילת נטיעת האילן עד שנה הרביעית שהוא רב הליחות מזיק מאד לגוף כדג שאין לו סנפיר וקשקשת וע"כ אסרה תורה לאכלם.
בפנים יפות (קדושים) מבאר שהטעם של מצות ערלה הוא משום דכתיב (בראשית א, יא), 'עץ פרי עושה פרי', ופירש רש"י, 'שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ עץ עושה פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה'. ועל כן כדי לברר את הרע שבאדמה, אמרה תורה ששלש שנים ראשונות לבלתי אכול מהפירות העץ, דמצינו לענין חזקה, שעד שלש שנים עדיין שם בעלים הראשונים על הקרקע, ולאחר שלש שנים יתבררו הפירות הרעים.

ד. למה מחוייבים להגיד ברכת האילנות? האם בגלל שזה יום הדין לאילנות? מה עם יום הדין לדגים ולבהמות או לכל דבר אחר?
ולמה לא לברך על עץ מורכב? מה עם יום הדין שלו בשמים?
איני יודע מהיכן הוצאת דבר זה – שברכת האילנות מפני שזה יום דין שלהם בשמים?? אין לזה שחר.
על עץ מורכב לא מברכים כיוון שנעשה בניגוד לרצון הבורא יתברך, וכיצד נברך על דבר שהוא מכעיס לקוב"ה? כעין בוצע ברך ניאץ ה', או שונא גזל בעולה.

ה. למה נשים מחוייבות בברכת האילנות, זוהי מצוה שהזמן גרמא, הזמן שהאילנות מוציאים ניצנים, הרי בסוכות אין חיוב, שזה מדאורייתא?
ברכת האילנות עיקרה שבח הבריאה המתחדשת באילנות, ואינה תלויה בזמן, לא נחשבת מצות עשה שהזמן גרמא, וכמש"כ בחכמת שלמה [סי' תכו] וכ"כ בילקוט יוסף [קצוש"ע אורח חיים סימן רכו – דיני ברכת האילנות] "גם הנשים תברכנה ברכת האילנות, שאין ברכה זו נחשבת כמצוה שהזמן גרמא, שחכמים לא קבעו זמן לברכה אלא מפני המציאות שהאילנות פורחים בניסן". 
ו. למה צריך להביא ביכורים להשם, מה הוא צריך את זה, האם הפירות הראשונים חס וחלילה טעימים להשם שקשה לו לפספס אותם, למה להטריח להגיע עד ירושלים?
שאלתך לגמרי לא ברורה. אם שאלתך למה להקריב קרבן לה' – אזי תשאל על הקרבנות באופן כללי, למה נצרכו לבורא יתברך? וכן תשאל על כ"ד מתנות כהונה וכו'. 
ה' לא מצוה שום מצוה מפני ש"הוא צריך את זה". ה' לא צריך כלום, וכדברי איוב [פרק לה ז] "אִם־צָ֭דַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־ל֑וֹ? א֖וֹ מַה־מִיָּדְךָ֥ יִקָּֽח?": כל המצוות הן לצרכנו. כשאנו נותנים מהפרי הראשון אנו מראים הערכה וחשיבות והודאה לקוב"ה. ולכן הבכור – לה', הביכורים – לה', ראשית עריסותיכם – לה', ראשית הגז – לה', וכעזה"ד.

ז. שאלה אחרונה, כשהשם ברא את העולם הוא אמר לאדמה שתוציא עץ פרי עושה פרי והיא חטאה והוציאה עץ עושה פרי, למה השם לא מעניש אותה מיד, הרי היה צריך להעניש אותה מההתחלה למען יראו וייראו כל שאר היקום, האם יש מציאות שמי שחוטא לא מקבל עונש? ומדוע השם מעניש אותה אחרי החטא של אדם הראשון?
גם שאלה זו נידונה בהרחבה במפרשים, ואזכיר ב' תירוצים – 
א. כתב בספר אמרי שמאי וכן הכלי יקר – כל עוד לא חטא האדם – אם הייתה האדמה מתקללת, הרי שהיה סובל בגללה ללא עוול מצידו. רק כשחטא – אזי יש מקום להענישה, שהרי כעת מגיע גם לו עונש.
ב. הנודע ביהודה [דורש לציון] מתרץ שקודם שנבראו אדם וחוה לא היה ניכר כלל שהאדמה נענשה, רק לאחר שנבראו ניכר עונשה, ולכן המתין לה ה' עד יום ו'.

Print Friendly, PDF & Email
השאלה שלך

4 + 3 =

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128