בס"ד
שלום לרב!
רציתי לדעת מדוע בפסוק כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, וכן בפס' "תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה' וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה", מקדימים את הדעת לבינה כשלכאורה הסדר הוא חב"ד?
לעידן שלום
כמי ששומע רבות את השיעורים, אתה כבר בטח יודע ששאלות כאלה צריך לחפש במלבי"ם…
בנוגע לפסוק "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה" – כתב המלבי"ם [משלי פרק ב פסוק ו]
(ו) כי ה' יתן חכמה, כבר התבאר שא"א שישיג האדם מעצמו חקי החכמה רק יקבלם ע"י תורת ה', וע"י למודי החכמים שקבלום מפי הנביאים, אמנם ע"י רוב הבקשה שמבקש את החכמה ככסף וכמטמונים, אז יזכה להשיג חקי החכמה ברוה"ק, כמו א"א ע"ה שהיו שתי כליותיו נובעות חכמה וקיים התורה עד שלא נתנה, ואז החכמה נתונה לו מה' במתנה עד שישיגם מעצמו, וגם מפיו דעת ותבונה, שהגם שדעת והתבונה ימצא האדם מעצמו, שישיג דעת ע"י העיון בחושיו או במושכל ראשון, והתבונה ע"י שישתמש בכח בינתו בדברי דעת אשר השיג להוציא דבר מדבר, בכ"ז הדעת והתבונה שישיג הם חסרים מאד, כי ישיגם בעמל רב מן המאוחר אל הקודם וע"י נסיונות והצעות רבות, וגם יטעה הרבה פעמים בהשכלותיו, אבל ע"י עזר ה' ישיג מפיו דעת ותבונה בידיעה פתאומיית ואמתיית בלי שום טעות וספק כלל:
מסקנה – אכן הדרך הרגילה היא שמהבינה מגיעים לדעת, אך כאן מדובר בהשכלה וידיעה פתאומית ברגע אחד, ולכן להמחיש זאת הקדים הדעת לבינה.
כמו כן בשאלתך השניה על הפסוק "תחילת חכמה יראת ה' ודעת קדושים בינה" – גם שם התשובה נמצאת במלבי"ם [משלי פרק ט פסוק י]:
"אולם שיגיע האדם לכלל דעת קדושים שיהיה לו ידיעה ברורה בעניני החכמה כמו הקדושים אשר בארץ אשר הגיעו בה לכלל דעת, זה בא על ידי הבינה, שאחר שקבלו חקי החכמה ע"י יראת ה' והאמינו בכל עז כי חקי החכמה הם נתונים מה' והעמיקו להתבונן בחכמה, אז יגיעו בה לכלל דעת…"
הרי ש"דעת קדושים בינה" פירושו להגיע לדעת – יש להתבונן תחילה – "בינה".