שלום
שאלה מעין זה נשאלה על דברי הרמ"א [או"ח תרפב ס"א] שכתב שמי ששכח על הניסים בברהמ"ז יזכיר בהרחמן – הרחמן יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו וכו' והרי אין מתפללין על הנס, שמא ינכו לו מזכויותיו?
כן הקשה בס' ישועות יעקב בשם תבואות שור [הו"ד באבן פינה נשר] ותירץ לחלק בין נס בפרהסיא לנס בצנעא שבנס שבגלוי אף שמצד הנס מנכין מזכויותיו מ"מ מאידך יש בזה קידוש ה', ולכן מותר להתפלל על זה. [וראיתי אף מי שמביא בשם הרמב"ן שבזה כלל לא מנכין מזכויותיו].
בספר ברכת רפאל [חנוכה סי' סז] כתב לחלק בין נס ההכרחי להצלה וכדו' שע"ז יש לבקש, לבין נס שאינו הכרחי.
באבן פינה [שם] כתב לתרץ ע"פ החיד"א [נח"ק פ' בשלח] שהגם שהמן היה מעשה ניסים היה מותר ליהנות ממנו, היות והיה נס לכלל, ורק בנס ליחיד מנכין מזכויותיו, ואם כן יש לומר שאנו מבקשים ניסים לרבים, [וכן ניתן לתרץ שהאומר שירה עושים לו נס – פירושו בזכותו נס לרבים].
בעין אליהו כתב ליישב שדוקא העומד במקום סכנה וסומך על הנס מנכין לו מזכויותיו, אך אם עשו נס משמיים שלא מפאת שהכניס עצמו לצורך זה – אין מנכין.
המהרש"א [קידושין כט:] נוקט שמה שמבקש בתפילתו אינו נחשב לנס שמנכין לו מזכויותיו וחשיב כטבע. [רבים מקשים על דבריו ומביאים מקורות סותרים].