שלום
א. אם יש שלשה תנאים אפשר לברך מזונות בסעודה. [דעת הרב רצאבי שאין צורך בשלשת התנאים, אך דעת הגרע"י והאורל"צ שיש צורך].
ב. בפשטות ערגליות אינו נכסס. נכסס זה כמו בסקויט או קרקר.
ג. גלילית גם הממולאת אחר האפיה בקרם וכדו' נחשבת לפת הבאה בכסנין לכל הדעות, וכן ואפלים הגם שממולאים לאחר האפיה [אורל"צ ח"ב עמ' קא].
ואם מדובר בכמות גדולה של גלידה – שזה כבר כמו גלידה בגביע – מברכים בנפרד על הגלידה ועל המזונות.

הרב כתב "נחשב לפת הבאה בכסנין לכל הדיעות"
מעניין כי כשאני שאלתי בשעתו (בשביל עצמי) אמרו לי שרק אם זה נאפה ביחד…
יכול להיות שיש הבדל בין ספרדים לאשכנזים?

ענין הנאפה יחד – תלוי במחלוקת הפוסקים. המשנ"ב נוקט שפת הבב"כ מדין כיסים – זה כשנאפו יחד, אך השו"ע הרב נוקט שגם אם לא נאפו יחד נחשבים לאחד. וכן פסק הגר"נ קרליץ [מראה דבר ח\"ד לרב הרט עמ' יד] ומסתימת הפוסקים משתמע כשו"ע הרב, כפי שכתב במשנה ערוכה [ברכות הנהנין לרב פולק עמ' פה הערה י], ועוד הוסיף שאם נעשה מתחילה על מנת לאוכלם יחד [כגליליות וואפלים וכ'] יש לומר שגם המשנ"ב ומדה שנחשב כנאפה יחד. וכן פסק האורל"צ ח"ב עמ' קא.