שלום
לא אכנס כאן לכל הנושא של גיוס חרדים לצבא, שהוא נושא רחב וארוך ויש לי הרבה מה לומר בו, אך מפאת זמני הדחוק לא אוכל לערוך בענין כעת תשובה ארוכה ומנומקת. ומה גם שניתן למצוא הסברים באתרים אחרים שעוסקים בהסברה חרדית.
אגע נקודתית בשאלתך – השאלה ששאלו אותך מוכיחה על בורות גדולה של השואל. שלא רק מדרש ותלמוד לא למד, אלא אף פסוק כצורתו אינו יודע להבין. לצערי זו שאלה פופוליסטית המסתמכת על כך שאף לשומע יש יידע דל כשל השואל.
הרי הרקע לשאלה היה כשבני גד שהיו רועי צאן ביקשו לרעות צאנם במקום ללכת להלחם על הארץ [כך עכ"פ הבין משה]. ועל זה הוכיחם – אתם תעשו לביתכם הון ועושר ותשבו תחת גפנכם ותאנתכם לרעות צאנכם הרב, ואחיכם יצאו למלחמה?? אכן שאלה נוקבת.
האם מדובר היה באברכים? באנשים המתמסרים כל יומם לעסק התורה ומוכנים לחיות בצמצום רב ואף עד כדי עניות – בשל האידיאל של עסק התורה?
האם ברעיית צאנם בני גד ובני ראובן מקיימים את העולם? האם עליהם אמרה הגמ' שהם "שומרי העיר" [ירושלמי חגיגה א-ז] – או שמא על האברכים העוסקים בתורה, שהיא אגוני מגנא ואצולי מצלה, וקיום העולם בזכות העסק בה [פסחים סח:]?
ונקודה אחרונה לסיום – נשמע קצת יומרני ומחוצף להטיף מוסר לרב מבריסק והרב מטשיבין, לחזון איש ולרב עזרא עטיה, לרב עובדיה יוסף ולרב אלישיב, לרב שך ולרב שטיינמן, לרב בן ציון אבא שאול ולרבי אהרון מבלז וכך יכול אני להמשיך  ולמנות את כל עשרות גדולי הדור האחרון שכולם פה אחד הורו שאין לבחור ישיבה ללכת לצבא בשום פנים ואופן.

יש לשואל תורה אחרת? הוא מתיימר להבין את התורה יותר מכל גדולי הדור? הוא למד אפס קצהו ממה שהם כבר הספיקו לשכוח?
מידה יפה ונאה היא הצניעות לאדם גדול, ק"ו לאדם קטן שפוער פיו כנגד כל גדולי הדור שקוטנם עבה ממתניו.
[כל זה אני אומר לשואל אותך, ולא לך, שהנך מעונין להבין מה להשיב לדלי הדעת].