שלום
נפתח בברכת האירוסין – 
אכן נחלקו הראשונים מי מברך – האם החתן או מסדר הקידושין. והדבר תלוי כיצד נגדיר את הברכה:
לדעת הרמב"ם הברכה היא "ברכת המצות", ולכן על מקיים המצוה של לקיחת האשה – לברך, דהיינו החתן. וכן משמע מהשו"ע [סי' לד].
לר"ן ולרא"ש ועוד – הברכה היא "ברכת השבח" וההודאה לה' שקידשנו והבדילנו מן העמים וכו', ולפי זה יברך המסדר קידושין [ספר באר שבע].
הלבוש ומהר"ם גלאנטי סבורים שזו "ברכת הנהנין", שנהנה מהאשה המתארסת אליו, וכ"פ הבן איש חי. ולפי זה יברך הנהנה – החתן.
בפועל – היום מברך מסדר הקידושין ולא החתן. מדוע?
הגהת סמ"ק [קפג] ובית שמואל כתבו הטעם כדי לא לבייש את מי שאינו יודע.
ספר המנהיג [סי' קי] כתב מתוך שהחתן טרוד חוששים שלא יכוין ליבו לברכות.
ולכן בפועל מברך מסדר הקידושין, אלא שכתבו האחרונים שעל החתן [והכלה. בא"ח] להזהר לכוין לצאת ידי חובה. [לדעת הגרי"ז והגרב"צ אבא שאול והגרי"ש אלישיב אין הכלה צריכה לכוין לצאת בברכת האירוסין, וזה דלא כהבא"ח. ע"ע נישואין כהלכה סי' ט מש"כ בזה].
*
בענין ברכת הנישואין – השבע ברכות – 
לדעת הרמב"ם הן נחשבות כברכת המצוות [ב"י. כפי שהבאנו למעלה את דעתו לגבי אירוסין].
לדעת הר"ן ור"א בן הרמב"ם שבע ברכות הן "שבח להשי"ת, ותפילה בעד החתן והכלה וישראל". ולכן ראוי שהגדול שבנמצאים יברך. ואין ראוי שהחתן עצמו יברכן, שהרי הן ברכה לו, ואין ראוי שיברך את עצמו [ר"א הנ"ל].
יש אומרים שלא יברך לעצמו משום ש'מחזי כיוהרא' – נראה כגאוה. [מרדכי כתובות ס' קלא מרש"י בתשו' הגאונים].
יש אומרים שלא יברך מסדר הקידושין – אלא שיברכו אחרים –
כיון שהגדול כבר ברך ברכת אירוסין עם ברכת בפה"ג, וכדי שיוכל שוב לברך על היין, יברך אחר. [אוצה"פ סי' סב אות ח'].
ויש אומרים שהיות וברכת האירוסין היא מטעם שלא לבייש, אם יברך הגדול גם את ברכת הנישואים יחשבו שגם זה מטעם שלא לבייש החתן, ולכן נהגו שיברך אחר הז' ברכות.
המנהג היום ברוב הקהילות – 
שמחלקים את השבע ברכות לכמה אנשים חשובים מצד החתן והכלה.
עם כל זה יש עדיפות על פי ההלכה מכמה סיבות שאחד יברך את כל הז' ברכות וכך נהגו בני תימן.