השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
טל חן נשאל לפני 6 שנים

שלום כבוד הרב

רציתי בבקשה לשאול לגבי המשנה בפרקי אבות שאומרת: "שלושה כתרים הם כתר תורה כתר כהונה כתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן".

שאלתי היא שאם יש כתר שם טוב, אז כבר יש ארבעה כתרים, אז מדוע אומרת המשנה "שלושה כתרים הם"?

תודה רבה

Print Friendly, PDF & Email
1 תשובות
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 6 שנים

 
לטל שלום,
שאלתך הילכו בה נמושות, ואביא מדבריהם:
פירוש רש"י על אבות פרק ד משנה יג
וכתר שם טוב וכו' כלומר על ידיהן הוא בא אם עוסק בתורה נמצא שם טוב עליו וכן כהן המוזהר בעבודתו יצא שם טוב עליו וכן מלך המנהיג את עמו בצדק ומשפט ואית דמפרשי על גביהן על כלם ולא נהירא דאם כן ארבעה כתרים הם מיבעי ליה:
רבנו יונה בפירושו על המשנה באבות, עוד מוסיף על דברי רש״י, הוא שואל, כתוב שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן, א״כ יוצא שיש ארבעה כתרים, ובמשנה כתוב שלשה? אומר הרבינו יונה: וכתר שם טוב עולה על גביהם, ר״ל ולכתרים כולם צריך ״שם טוב״, כתר שם טוב, זהו יהלום המשובץ בתוך הכתר, גם מי שזוכה לכתר תורה, וגם מי שזוכה לכתר מלכות או מי שזוכה לכתר כהונה, אם חסר לו באותו הכתר את אותו היהלום של ״כתר שם טוב״, אז אין לו כתר תורה, אין לו כתר מלכות, אין לו כתר כהונה, כי באותו הכתר צריך להיות משובץ אותו היהלום שנקרא כתר שם טוב.
אצטט עוד פירושים – שחלקם חוזרים על הרעיון הנ"ל בניסוח שונה:
 
רבי מתתיה היצהרי
ר' שמעון אומר שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב [עולה על גביהן].
זה המאמר נקשר עם הקודם, שלא תאמר אחר שזכר עונש המתעסק בתלמוד אם לא ידקדק בו יותר מדאי אפרוש ממנו, באר כי כתרו עולה על כל הכתרים. בפרק בא לו (יומא עב ע"ב, עיין שם) א"ר יוחנן שלשה כתרים זרים הם. כלומר שלשה כלים היו בבית המקדש שצוה השם לעשות בהם זרים, ללמדך שהם מעלות בני אדם הזוכה בהם, של מזבח ושל ארון ושל שולחן.
של מזבח, זכה בו אהרון ונטלו (יומא שם), והוא כתר כהונה שבכהן מעלותיו אמרו בפרק ר' מאיר (אבות פ"ו מ"ה) שהם כ"ד מתנות כהונה, מלבד מתנות אחרות, מצות יתירות שרבה בהם הכתוב. ואמר בסוף הוריות שכהן קדם ללוי וישראל (פ"ג מ"ח), וכהן גדול אפילו לנביא (שם יג ע"א). ואמרו בפרק קונם (נדרים סב ע"א) נוטל מנה יפה ראשון פותח ראשון ומברך ראשון. ובפרק בני העיר (מגילה כז סוף ע"ב, כח ראש ע"א) שאלו לר' פרידא במה הארכת ימים, אמר להם שלא ברכתי לפני כהן, כלומר שאע"פ שהייתי גדול ממנו כיוון שהיה בן תורה, וכן משמע התם.
של שולחן, זכה בו דוד ונטלו (יומא עב ע"ב), והוא כתר מלכות שבכאן. ואמרו בפרק ר' מאיר (אבות פ"ו מ"ה) שמעלותיו מלבד מעלות אחרות שיש לו, אם לפי דברי ר' יוסי בפרק כהן גדול (סנהדרין כ ע"ב) כל האמורים בספר שמואל מלך מותר בו. ואמרו שיש לו רשות לדון בעומד, בלילה ובלא התראה, ודומה לזה, בדבר שיהא בו תיקון הישוב, וכמו שהאריך הר"ם ז"ל בספר שופטים (הל' מלכים סוף פ"ג). ושני כתרים אלו כוללים מעלת היחס ומעלת העושר. בפ"(ק)[ד] דקידושין (עד ע"א) מה טיבו של עובר זה כהן הוא, פרש"י מיוחס הוא. ואמרו בפרק עשרה (קידושין ע ע"ב) אין הב"ה משרת שכינתו אלא על משפחות מיוחסות שבישראל, ומוכח שם שלא יהא פסול או תערובת האומות. ובמעלת העושר אמר הכתוב ובחדר משכבך אל תקלל עשיר (קהלת י, כ). ואמרו בפ"ק דבתרא (ד ע"א) גבי בבא בן בוטא שא"ל הורודוס בהתנכרות שיקללנו, וא"ל לא יהא אלא עשיר כתיב ובחדר משכבך וכו'.
של ארון מונח וכל הרוצה ליקח יבא ויקח. שמא תאמר פחות שבהן הוא, ת"ל בי מלכים ימלוכו (משלי ח, טו; יומא עב ע"ב). הנה דורשי חמורות אומרים, של מזבח ושלחן נאמר ועשית לרמוז היותם למשפחה מיוחדת, ובארון נאמר ועשו לרמוז שמונח לכל, כלומר שעולה על כלן (עיין שמות רבה לד, ב). שבשולחן ומזבח נאמר ועשית לו זר זהב (שמות כה, כד), ובארון נאמר ועשית עליו (שם כה, יא). ומעלותיו בפרק ר' מאיר אמר (אבות ו, ג), והסימן מ"ח לפי שהוא המוח האמיתי והיסוד אשר כל הגוף נקשר ממנו ומשם החוש והתנועה, כי הכהן צריך שיהיה ת"ח. אמר חזקיה לתת מנת הכהנים למען יחזקו בתורת ה' (דברי הימים ב לא, ד), ופירשו ז"ל בפרק חלק (סנהדרין צ ע"ב) המחזיקים בתורת ה' יש להם מנת, ושאינם מחזיקים בתורת ה' אין להם מנת. ואני אומר שהתורה אמרה כן יורו משפטיך ליעקב (דברים לג, י). וכן המלך היה לו לכתוב בס"ת וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלוהיו (שם יז, יט). ואמרו ז"ל ונשיא בעמך לא תאור (שמות כב, כז), בעושה מעשה עמך (יבמות כב ע"ב), וכבר קדם מעלות הת"ח בהרבה מקומות. ואמרו בסוף הוריות (יג ע"א) חכם ומלך בשבי, פודין החכם קודם המלך. ואמרו שם יקרה היא מפנינים (משלי ג, טו), מכ"ג שנכנס לפני לפנים, מכאן שממזר ת"ח קודם לכ"ג עם הארץ.
ונראה לי שעל זה אמרו וכתר שם טוב עולה על גביהן, כלומר שהיא מלה תנאיית מתדבקת, רוצה לומר אימתי הם נקראים כתרים, כשכתר שם טוב עולה על גביהן, שאם לאו אינם נקראים כתרים כי הם לרע. וזה שהכהן המתנהג שלא כשורה ראוי לעונש יותר מהאחרים. כמו מי שלקחו המלך לשרתו ועשאו בן ביתו ומסר לו אוצרותיו ומצאו בוגד, הוא יותר ענוש מאחר. צא וראה מה עלה לכהני בית שני כמו שבא בפ"ק דיומא (ט ע"א) שלא הוציא כל אחד שנתו, ומהם מתו בתחלואים רעים, וכבר נתפרסם מתחלה בבני עלי. וכן המלך שאינו נוהג כשורה, צא וראה מה עלה למלכי ישראל ומלכי יהודה הרשעים. וכן הת"ח שאינו נוהג כשורה, צא וראה מה עלה בדואג ואחיתופל שהיו חכמים גדולים בתורה (סנהדרין קו ע"ב). ולפי שההתנהגות הטובות אם במה שיש בין אדם לזולתו, גדול ממנו או שוה לו או צעיר ממנו, אם במה שבין אדם למקום, הם נותנין השם טוב לאדם, ואם ביותר שלם שאיפשר בתורתינו הקדושה, לפיכך הוא מן ההכרח שכתר התורה יהיה עולה על כלן, כי היא הנותנת השם טוב. ולזה אמרו ז"ל במסכת יומא (עב ע"ב) בי מלכים ימלוכו (משלי ח, טו), לרמוז שהתורה תעמיד כתר מלכות. ורוזנים יחוקקו צדק (שם), לרמוז שהיא תקיים מעלת הכהונה שעליהם ניתן לחק הצדק, שנאמר יורו משפטיך ליעקב (דברים לג, י), שהם הנהגות מעשיות. ותורתך לישראל (שם), שהוא הודעת הפנות התוריות.
 
מגן אבות לרשב"ץ:
ושלשה כתרים הם והוא מונה ארבעה: תורה, כהונה, מלכות ושם טוב. אבל, שם טוב אינו כתר בפני עצמו כי שאר כתרים צריכין לו והוא עולה על גביהן. ואלו הכתרים הם מעלות ומדרגות שהם בישראל, שהקב"ה הזהיר על כבודם וחייבים כל העם להודות למעלותם ולנהוג בהם כבוד. והם, החכמים לומדי התורה, והכהנים בני אהרן, והמלכים. ומי שיש לו שם טוב מפני שהוא בן טובים ואין לו תורה ולא כהונה ולא מלכות, לא נתנה לו תורה מדרגה יתירה שיהיו העם חייבים בכבודו, על כן לא מנה התנא ארבעה כתרים כנ"ל.
ר' עובדיה מברטנורא:
כתר תורה – כתיב ביה (ויקרא י"ט) והדרת פני זקן, זה שקנה חכמה:
כתר כהונה – כתיב ביה (שם כ"א) וקדשתו קדוש יהיה לך:
כתר מלכות – כתיב ביה (דברים י"ז) שום תשים עליך מלך, שתהא אימתו עליך:
וכתר שם טוב – מי שיש בידו מעשים טובים ושמועתו טובה מחמת מעשיו, לא מצינו לו כתר בתורה שיהיו חייבים לנהוג בו כבוד, והוא עולה על גבי כולן, שכל השלשה כתרים צריכים לו. שאם תלמיד חכם הוא וסני שומעניה שרי לבזוייה. ואם כהן גדול הוא, אמרינן ביומא (דף ע"א ב) ייתון בני עממיא לשלם דעבדין עובדי אהרן, ולא ייתון בני אהרן לשלם דלא עבדין עובדי אהרן. ואם מלך הוא, כתיב (שמות כ"ב) ונשיא בעמך לא תאור, בעושה מעשה עמך:
מרכבת המשנה לר"י אלאשקר:
אמנם הטעם שלא זכר כי אם אלו השלשה כתרים, סמך על מאמר ר' יוחנן שאמר (יומא עב ע"ב) שלשה זרים הם, זר מזבח וזר ארון וזר השלחן. של מזבח, זכה בו אהרן ובניו. ושל שלחן, זכה בו דוד וזרעו. ושל ארון, זכו בו כל ישראל, וכל הרוצה ליטול בא ונוטל. והנה תמצא שזכר בשלחן ובמזבח ועשית לו זר זהב (שמות ל, ג; שם כה, כד). אמנם כתר הארון, שהוא כנגד כתר התורה, אמר בו ועשית עליו (שם שם, יא), להורות שהוא הכתר המעולה שבכולם.
והנה מ"ש כתר שם טוב, אינו כתר רביעי מיוחד לעצמו. אמנם הוא צריך להצטרף עם שאר הכתרים, וזהו שדייק עולה על גביהן. והנה רמז שעם כל כתר וכתר מאלו הכתרים, צריך לצרף עמהם כתר שם טוב, ואז יקראו בשם כתר, שאם לא כן הגדולה והמעלה שלהם היא אפס ותוהו. והוא שת"ח שאינו מתנהג כשורה, מוטב הוא שתהפך שוליתו על פניו (עי' ירושלמי ברכות א, ב). צא ולמד מאחיתופל שלא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה (לעיל א, יח). וכן הכהן אם לא ינהוג כשורה, אין לו שום כתר. וזהו שדרשו על פסוק כי שפתי כהן ישמרו דעת (מלאכי ב, ז) וגו', ואמרו (חגיגה יז ע"א) אם דומה הכהן למלאך הש"י אז תורה יבקשו ממנו, ואם לאו לאו. ואמר כשמן הטוב (ש)[ה]יורד על הזקן זקן אהרן (תהלים קלג, ב), ואמר (שם) שיורד ע"פ מדותיו. וגם כן המלך אם לא יהיה לו כתר שם טוב, אין ראוי להקרא מלך, ואין לו שום כתר
דרך חיים על אבות:
רבי שמעון אומר ג' כתרים הם וכו'. יש לשאול מה שאמר ג' כתרים ולמה לא אמר ד' כתרים ועיקר הכתר שהוא כתר שם טוב לא חשיב?
ועוד קשה במקדש היה כנגד כל הכתרים כלי מרמז על כל כתר וכתר שהרי על הארון היה זר שהוא כתר סימן לכתר תורה, והיה זר על השלחן והוא סימן לכתר מלכות שהשלחן הוא רמז על המלכות כמו שאמרו שלחן של מלכים והיה זר על המזבח סימן לכתר כהונה וכמו שאמרו במסכת יומא (ע"ב, א') על כל אלו ג' כתרים ואילו כנגד כתר שם טוב שהוא על כל הכתרים לא היה זר במקדש. ובמדרש רבות אמרו בפרשת נשא כי המנורה מרמז כתר שם טוב כי שם טוב הוא אל מי שהוא בעל מצוה וזהו המנורה כי נר מצוה ותורה אור, ולפיכך המנורה הוא מורה על כתר שם טוב. ואתי שפיר מה שאמר וכתר שם טוב עולה על גביהן כי המנורה ג"כ היא על כל אלו שלשה כלים. אבל לפי הנראה אין זה מעיקר המדרש כלל, והוא מן התוספות שבאו במדרש ואינם מן המדרש וכך מוכח הלשון כי יש לשאול כ"ש, הרי לא היה כתר על המנורה והיה ראוי להיות כתר על המנורה. וזה יש ליישב כי הנרות היו עולים למעלה עוד כדכתיב (שמות כ"ז) להעלות נר תמיד ולפיכך אי אפשר להיות כתר על המנורה כיון שהנר היה עולה למעלה מן הזר אם היה זר, ואין דומה לשלחן שהיה הלחם מונח עליו כי לא שייך עולה בלחם, ואפילו אם היה הלחם עולה על הזר כיון שהלחם היה מונח על השלחן והזר עולה למעלה מן השלחן הנה הזר היה על הלחם, אבל בנרות שייך עולה שהרי כתיב להעלות נר תמיד ואין ראוי שיהיה עולה על הכתר דבר, ומפני שכתר שם טוב עולה על הכל כתיב להעלות נר תמיד. ועוד כי הכתר הוא תכלית המדריג' והמעלה של בעל הכתר, וכל כתר מן אלו ג' כתרים יש לו תכלית וסוף כי עד כך הוא מגיע, ולפיכך אפשר שיהיה כתר מורה על ג' כתרים אלו, אבל כתר שם טוב אין תכלית וסוף לכתר הזה כי הוא עולה למעלה למעלה ומתפשט לאין סוף כמו שיתבאר, ולפיכך אין ראוי שיהיה כתר למנורה שהוא מורה על שם טוב רק כתיב להעלות נר תמיד כי הכתר הזאת עולה למעלה למעלה תמיד כי אין סוף לכתר הזה, ולכך לא היה כתר במקדש מורה על כתר שם טוב שאם כן היה תכלית וגבול אל הכתר:
תפארת ישראל – יכין:
עג) וכתר שם טוב עולה על גביהן. ר"ל אין כל אחת או כולם יחד חשובים להקרא כתר, אם אין בהם שם טוב שיזכה האדם בהכתר ההוא שבראשו ע"י מעשיו הטובים שיוכל לעשות על ידה. דהחכמה, והיחוס, והעושר מתת אלהים המה, ולא השיגם ע"י יגיעתו, ואם ישתמש בכתרו זה למעשים טובים, אשריו, מלך מוכתר הוא בישראל. ואם לאו הוא כשפל בשפלים, וכתרו בראשו הוא כנזם זהב באף חזיר:

Print Friendly, PDF & Email
השאלה שלך

2 + 17 =

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128