שלום
בשולחן ערוך [אבן העזר הלכות אישות סימן כא] נכתב:
אין שואלים בשלום אשה כלל, אפילו ע"י שליח, ואפי' ע"י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים. אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה. ע"כ.
רבו הדעות בענין זה.
לדעת ערוך השולחן היות והיום זהו הדרך אין איסור לומר בוקר טוב וכדומה, אולם לומר שלום אסור. [ולגבי "הלו" כתב שאין להקל אך אין גוערים בו].
לדעת הרב ואזנר בשבט הלוי אין לחלק בזה ורק כלימוד זכות כתב להקל.
הגר"נ קרליץ בחוט השני סקט"ז אוסר, אלא אם כן האשה כבר אמרה לו שלום ותפגע אם לא ישיב לה. וכן התיר לומר שלום בטלפון לאשה שאינו מכירה.
אבל גם לדעתו מותר לברך את האשה כגון מזל טוב, רפואה שלמה, הרבה נחת וכדומה. [עי' היחוד והצניעות עמ' כו שפירט הדעות].
ולמעשה –
ובילקוט יוסף [ביקור חולים ואבלות הערות סימן כג – דין שאלת שלום באבל] כתב –
"כתבו האחרונים שאמירת בוקר טוב או ערב טוב אינו שאלת שלום אלא ברכה ומותר. ועיין עוד בשו"ת הר צבי (יורה דעה סימן רצ), ובשו"ת בצל החכמה חלק ה' (סימן ע' אות י'). ובשו"ת ציץ אליעזר חלק ח' (סימן לג אות ג'), ובשו"ת באר משה חלק ד' (סימן קו). ע"ש. ושם [בבאר משה] הביא מאחד מהראשונים [על מו"ק] דשאילת שלום היינו כשאומר לאחרים היאך אתה בשלום, אבל אומר לו לך לשלום, או יבוא עליך שלום, מותר".